רבינו גרשום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 | שם = רבינו גרשום מאור הגולה
 | שם בשפת המקור =
+|תמונה =
 | כינוי =
 | מקום לידה = מץ, דוכסות לורן
@@ שורה 24: / שורה 25: @@
 ==תולדות חיים==
-רבנו גרשום נולד לאביו רבי יהודה{{הערה|שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.}}, בשנת ד'תשפ"ח בערך בעיר מץ{{הערה|ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות ב[[צרפת]].}}.
+רבנו גרשום נולד לרבי יהודה{{הערה|שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.}}, בשנת ד'תש"כ בערך בעיר מץ{{הערה|ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות ב[[צרפת]].}}.
 רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבים על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.
@@ שורה 55: / שורה 56: @@
 ==כתביו==
-*ב[[ש"ס וילנא]] נדפס פירוש המיוחס לרבנו גרשום במסכתות [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] וכל [[סדר קדשים]]{{הערה|המקורות לכך שפירוש זה הוא של רבנו גרשום הן: א. כך כתוב על כתבי היד של הפירוש. ב. פירוש זה דומה מאד לפירושים אחרים המובאים בשם רבנו גרשום ב[[ספר הערוך]]. אמנם רבי [[אלחנן וסרמן]] חלק על-כך, וייחס את הפירוש הזה לרבי אליקים בן משולם. יש אומרים שהפירוש הוא של רבנו גרשום והוא פותח ע"י תלמידי בית מדרשו, וביניהם רבי אליקים.}}.
+*ב[[ש"ס וילנא]] נדפס פירוש המיוחס לרבנו גרשום במסכתות [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] וכל [[סדר קדשים]]{{הערה|המקורות לכך שפירוש זה הוא של רבנו גרשום הן: א. כך כתוב על כתבי היד של הפירוש. ב. פירוש זה דומה מאד לפירושים אחרים המובאים בשם רבנו גרשום ב[[ספר הערוך]]. אמנם רבי [[אלחנן וסרמן]] חלק על-כך, וייחס את הפירוש הזה לרבי אליקים בן משולם. יש אומרים שהפירוש הוא של רבנו גרשום והוא פותח על ידי תלמידי בית מדרשו, וביניהם רבי אליקים.}}.
 *בשנת [[תשט"ז]], הוציא לאור ד"ר שלמה אידלברג, ליקוט של שבעים ושבע תשובות שהשיב רבינו גרשום מכתבי יד ומספרות הראשונים.
 *רבנו גרשום גם חיבר סליחות ופיוטים שונים, חלקם על צרותיהם של קהילתו - קהילת [[מגנצא]].
@@ שורה 61: / שורה 62: @@
 ==חרמותיו==
-רבנו גרשום תיקן שלש תקנות חמורות, וגזר עליהן בחרם. תקנות אלו מכונות ''''חרם דרבנו גרשום''''.
+רבנו גרשום תיקן תקנות המכונות''' 'חרם דרבנו גרשום'''', והמפורסמות שבהן:
-תקנותיו הן:
 *לא להתחתן עם יותר מאשה אחת{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}.
@@ שורה 81: / שורה 80: @@
 תקנה הא' – שאין אדם יכול לגרש את אשתו בעל כרחה, ותקנה הב' – שאין אדם יכול לשאת אשה שני' על אשתו הראשונה.
-ובכן, ע"י שתי תקנות אלו '''האיר''' רבינו גרשום '''את כל הגולה''' – "מאור הגולה" – שגם כאשר בנ"י נמצאים בגלות, גלות פנימית וגלות חיצונית, ישנה תקנה: (א) שאסור להקב"ה לגרש את כנס"י ח"ו בעל-כרחה, וכיון שברור הדבר שיהודי אינו יכול ואינו רוצה להיות נפרד מאלקות (כמאמר רבינו הזקן), הרי אין להקב"ה ברירה... (ב) אפילו לומר שיקח אשה שני' על אשתו הראשונה – אומר רבינו גרשום: "זאת לא"!...|מקור=[[תורת מנחם]] חלק נ' עמ' 206}}
+ובכן, על ידי שתי תקנות אלו '''האיר''' רבינו גרשום '''את כל הגולה''' – "מאור הגולה" – שגם כאשר בנ"י נמצאים בגלות, גלות פנימית וגלות חיצונית, ישנה תקנה: (א) שאסור להקב"ה לגרש את כנס"י ח"ו בעל-כרחה, וכיון שברור הדבר שיהודי אינו יכול ואינו רוצה להיות נפרד מאלקות (כמאמר רבינו הזקן), הרי אין להקב"ה ברירה... (ב) אפילו לומר שיקח אשה שני' על אשתו הראשונה – אומר רבינו גרשום: "זאת לא"!...|מקור=[[תורת מנחם]] חלק נ' עמ' 206}}
 במכתב מ[[ד' אייר]] [[תשט"ז]] לד"ר שלמה אידלברג, שהוציא ספר ובו תשובותיו של רבנו גרשום, כתב הרבי בין השאר: {{ציטוטון|בטח שמע המסופר בפי העולם, וכבר נדפס בכ"מ בשם גדול אחד, הטעם דדוקא רבנו גרשון נקבע עליו התואר מאור הגולה, משום דשתי התקנות של רבנו גרשון הן מאירות לישראל בגלות, וזהו מאור הגולה.}}{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק יג אגרת ד'רפג.}}