קונטרס אחרון - פרק ב' – הבדלי גרסאות

סומכוס (שיחה | תרומות)
ערך ראשוני
 
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''עיין עץ חיים שער הנקודות'''
==מבוא==
==מבוא==
{{פרק תניא|פרק=ב'|טקסט הפרק="עיין [[עץ חיים]] שער הנקודות שפ"ו שאין החזרת [[פנים בפנים]] כי אם על ידי [[מצות]] מעשיות דוקא. וטעם הדבר כי על ידי מע"ט גורם זיווג העליון וכו'. ולהבין אמאי מעשיות דוקא יובן ממה שנאמר בשער מ"ן ומ"ד כי צריך תחלה להעלות [[מים נוקבין]] ד[[נוקבא]] ד[[זעיר אנפין]] ו[[מים נוקבין]] ד[[נוקבא]] הן בחינת [[עשיה]] כמש"ש פ"א. והנה המע"ט נק' כסוח וקיצוץ הקוצים הנאחזים ב[[אחוריים]] שהן בחינת [[עשיה]] כמ"ש בשער מ"ז פ"ה והיינו על ידי העלאת הטוב הגנוז בהם המלובש ב[[מצות]] מעשיות למקורו לקדושת ה[[אצילות]] שכבר הובררה. ומה שנאמר שם ש[[אדם הראשון]] תיקן גם כן על ידי [[תפלה]] היינו על ידי אותיות הדבור דעקימת שפתיו הוי מעשה כי הן מ[[נפש החיונית]] שבגוף ודמו אשר שרשן מ[[נוגה]]. והנה הבירורים ד[[עשיה]] עולין ל[[יצירה]] על ידי [[שם ב"ן]] ומ[[יצירה]] ל[[בריאה]] ול[[אצילות]] כמ"ש בשער מ"ן דרוש י"א סי' ז'. ובזה יובן דהרהור לא עביד מידי כי בלי העלאת [[מים נוקבין]] מהמלכים שבנוגה אי אפשר להמשיך טיפי' מלמעלה לזווג זו"נ כי רוצה לינק מאמו ולא להשפיע למטה כמ"ש בשער מ"ן דרוש ב' ועיין זהר פ' פקודי דרמ"ד ע"ב דאית סדורא כו' לאסתכלא כו' והן כוונות ה[[תפלה]] ו[[ייחוד|יחודים]] עליונים ליודעים ומשיגים לאסתכלא כו' כי [[נר"ן]] שלהם עצמן הן [[מים נוקבין]] ב[[מסירות נפש]] על ה[[תורה]] וב[[נפילת אפים]] כנודע:"}}
זהו הסימן השני{{הערה|מתוך חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון.}} המהווה "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם"{{הערה|מבין החמישה, שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט-מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים [[פרי עץ חיים|בפרע"ח]].}}.
 
בסימן זה מבאר אדמו"ר הזקן את הנאמר [[תניא - פרק מ"א|בפרק מא]] בתניא, שיחוד הספירות למעלה{{הערה|הממשיך ומגלה אלוקות בעולם למטה.}} תלוי במצוות '''מעשיות''' דווקא. ולכאורה מתאים יותר שיחוד '''רוחני''' יהיה תלוי במחשבה וכוונות '''רוחניות?''', וכיצד זה מתאים לדברי הזהר הקדוש (שאומר בדיוק הפוך:) שהיחוד העליון נעשה ע"י '''כוונות'''?
 
==גוף הסימן==
{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ב'}}}}


==סיכום==
==סיכום==
עניין יחוד הספירות (ומדוע הוא תלוי דוקא במצוות '''מעשיות''' ולא בכוונה '''רוחנית''') יובן על פי משל:


==צילום דפוס התניא==
* כשם שביחוד איש ואישה תלויה איכות הזיווג בהתעוררות הנקבה (אישה מזרעת תחילה - אז דווקא יולדת זכר), כך בנמשל: המשכת (וגילוי) אלוקות תלויה בהתעוררות הבאה מלמטה - מצוות מעשיות.
 
* והטעם שדוקא מצוות '''מעשיות''' נקראות התעוררות מלמטה{{הערה|כי לכאורה יש להקשות: לגבי הספירות דאצילות '''רוחניות''' האדם (אהבה ויראה) היא 'מטה' לא פחות מה'''מעשה''' שלו, ומה יתרון המצוות המעשיות על פני הכוונות הרוחניות? מדוע היחוד תלוי דוקא בהן?}}, כי כשמשתמשים בדברים גשמיים לקדושה נפרד (מתברר) הטוב שבהם מהרע, '''ועולה''' לשורשו שבקדושה.
==מושגים יסודיים בפרק==
* ומסיים [[אדמו"ר הזקן]], שדברי הזוהר על יחודים שנעשים ע"י '''כוונות''' אינו סותר לנאמר [[תניא - פרק מ"א|בתניא]] אלא שהוא עניין לצדיקים גדולים בלבד (כרשב"י וחבריו), יחידי סגולה, '''ואינו''' סדר העבודה של כל ישראל.


==מושגים יסודיים==
*[[החזרת פנים בפנים]]
*[[מצוות מעשיות]]
*[[עבודת הבירורים|בירורים דעשייה]]


{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק א'|פרק א']]|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]}}
{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]]
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]]
[[קטגוריה:תניא]]