משתה ושמחה (פורים) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
וישנה ההבטחה שבוודאי לא יהיה מזה דבר בלתי-רצוי...}} | וישנה ההבטחה שבוודאי לא יהיה מזה דבר בלתי-רצוי...}} | ||
אם כי דבר זה נאמר רק בהקשר לפורים שנת [[תשמ"ט]], | אם כי דבר זה נאמר רק בהקשר לפורים שנת [[תשמ"ט]], אמנם בכמה שנים הרבי אמר שגם בפורים צריך להקפיד על ה[[תקנת המשקה|תקנה]], (אם כי יש משפיעים האומרים שהרבי ביטל את האיסור בשנים היותר מאוחרות {{מקור}}). | ||
===תקנת המשקה בפורים=== | ===תקנת המשקה בפורים=== | ||
{{ערך מורחב|תקנת המשקה}} | {{ערך מורחב|תקנת המשקה}} | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
=="עד דלא ידע" בחסידות== | =="עד דלא ידע" בחסידות== | ||
ב[[תורת החסידות]] מתבאר פירוש המאמר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", | ב[[תורת החסידות]] מתבאר פירוש המאמר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" '''שלא''' כפשוטו, ובכמה אופנים. '''א.''' שבמילים "לא ידע" אין הכוונה שאינו מבחין בין ברוך לארור אלא שהבחנה זו נובעת מכך שנרגשת אצלו הבחירה '''האלוקית''' בטוב. והיינו '''אדרבה''', שהתעלה לדרגה כזו שההבדל אצלו בין טוב לרע אינו מוגבל בגדרי השכל אלא מוחלט ו"אין סופי"{{הערה|המועדים בחסידות ([[יואל כהן|ר' יואל כהאן]]), וש"נ.}}. '''ב.''' בפורים ביכולת האדם [[ביטול|לבטל]] את מציאותו לגמרי עד שנרגשת אצלו התכלית האלוקית אפילו בדברים השליליים - "ארור המן", שגם בהם ישנה אותה כוונה אלוקית שב"ברוך מרדכי". היינו הכח [[אתהפכא|להפוך]] גם את הדברים הנחותים ביותר לטוב וקדושה{{הערה|לקו"ש חלק ז' הנ"ל. [[דבר מלכות]] ש"פ תשא [[תשנ"ב]] הערה 166. ועוד.}}. | ||
כמו כן מבאר הרבי, שגם כאשר האדם מגיע למצב שבו אין לו '''ידיעה''' בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי", הרי בנוגע לפועל בוודאי שהנהגתו היא לשלול את הענינים הרעים (המן) ולהתקרב לענינים הטובים (מרדכי) - ואדרבה: התנהגותו זו, אינה מגיעה דרך ידיעתו השכלית, אלא מצד גילוי פנימיות נשמתו - [[עצם הנשמה]] - הנמשכת לאלוקות באופן טבעי{{הערה|1=משיחת פורים תשח"י, נדפסה בלקוטי שיחות חלק ד' בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14927&st=%u05d0%u05e8%u05d5%u05e8 ע' 1280].}}. | כמו כן מבאר הרבי, שגם כאשר האדם מגיע למצב שבו אין לו '''ידיעה''' בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי", הרי בנוגע לפועל בוודאי שהנהגתו היא לשלול את הענינים הרעים (המן) ולהתקרב לענינים הטובים (מרדכי) - ואדרבה: התנהגותו זו, אינה מגיעה דרך ידיעתו השכלית, אלא מצד גילוי פנימיות נשמתו - [[עצם הנשמה]] - הנמשכת לאלוקות באופן טבעי{{הערה|1=משיחת פורים תשח"י, נדפסה בלקוטי שיחות חלק ד' בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14927&st=%u05d0%u05e8%u05d5%u05e8 ע' 1280].}}. | ||
===הקשר בין השתיה למהות החג=== | |||
הרבי מבאר באריכות את המהות של חג הפורים, שהוא השלימות של קבלת התורה, על יסוד דברי הגמרא{{הערה|במסכת שבת פח.}} שבני ישראל "קימו וקיבלו" בפורים ברצון ובשמחה את מה שהחלו לעשות בזמן מתן תורה (שאז זה היה רק באופן של אונס, שהקב"ה 'כפה עליהם הר כגיגית'), והמהות של ה'עד דלא ידע' הוא להגיע לביטול, שדווקא על ידי ביטול ניתן לקבל את התורה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140116 מאמר ד"ה וקבל היהודים תשי"א].}}. | |||
===סעודת רבה ורב זירא=== | ===סעודת רבה ורב זירא=== | ||
| שורה 67: | שורה 70: | ||
===עד דלא ידע אצל הרבי=== | ===עד דלא ידע אצל הרבי=== | ||
פעמים רבות הורה הרבי ב[[התוועדות]] זו לומר לחיים ולצאת מההגבלות לקיים "עד דלא ידע", והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שהקהל שרוי עדיין בהגבלות... כמו כן בדרך כלל הורה שמאן דהוא מהקהל יתנדב להוציא את הציבור ידי חובת השכרות "עד דלא ידע"{{הערה|1=שיחות פורים [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/3/45&search=עד+דלא+ידע תשי"ב] (ושם הורה שהבחורים יצאו ידי חובה בכלים קטנים, אך יש למחות בשאר הקהל שאינם מתבסמים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=עד+דלא+ידע תשט"ו] (ושם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=עד+דלא+ידע בהמשך השיחה], דיבר בלהט על כך שצריכים לשכוח על כל הענינים והחשבונות הגשמיים וגם הרוחניים, ולהגיע ל"עד דלא ידע"). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/145&search=עד+דלא+ידע תשט"ז] (ושם פנה לכמה מהמשתתפים שיתנדבו לכך, ואחר כך פנה לרבים והורה להם לומר עוד ועוד 'לחיים', ובכוסות גדולים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/11/158&search=עד+דלא+ידע תשח"י] (ושם פנה לרבים ותבע מהם לקיים "עד דלא ידע", וכן בעצמו אמר לחיים פעמים רבות, והתבטא: "אולי הייתי אוחז כבר ב"עד דלא ידע", אבל אתם מעכבים אותי"...). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/10/106&search=עד+דלא+ידע תשי"ט]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/27/448 תש"כ] (ושם סיים ה[[התוועדות]] באמירתו: "אלו שנתחייבו בברכה אחרונה – יברכו ברכה אחרונה. אלו שרוצים להמשיך ההתוועדות – תבוא עליהם ברכה. אלו שהם במעמד ומצב ד"עד דלא ידע" – ימשיכו... עד כי יבוא משיח, בעגלא דידן"). ועוד.}}. | פעמים רבות הורה הרבי ב[[התוועדות]] זו לומר לחיים ולצאת מההגבלות לקיים "עד דלא ידע", והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שהקהל שרוי עדיין בהגבלות... כמו כן בדרך כלל הורה שמאן דהוא מהקהל יתנדב להוציא את הציבור ידי חובת השכרות "עד דלא ידע"{{הערה|1=שיחות פורים [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/3/45&search=עד+דלא+ידע תשי"ב] (ושם הורה שהבחורים יצאו ידי חובה בכלים קטנים, אך יש למחות בשאר הקהל שאינם מתבסמים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=עד+דלא+ידע תשט"ו] (ושם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=עד+דלא+ידע בהמשך השיחה], דיבר בלהט על כך שצריכים לשכוח על כל הענינים והחשבונות הגשמיים וגם הרוחניים, ולהגיע ל"עד דלא ידע"). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/145&search=עד+דלא+ידע תשט"ז] (ושם פנה לכמה מהמשתתפים שיתנדבו לכך, ואחר כך פנה לרבים והורה להם לומר עוד ועוד 'לחיים', ובכוסות גדולים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/11/158&search=עד+דלא+ידע תשח"י] (ושם פנה לרבים ותבע מהם לקיים "עד דלא ידע", וכן בעצמו אמר לחיים פעמים רבות, והתבטא: "אולי הייתי אוחז כבר ב"עד דלא ידע", אבל אתם מעכבים אותי"...). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/10/106&search=עד+דלא+ידע תשי"ט]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/27/448 תש"כ] (ושם סיים ה[[התוועדות]] באמירתו: "אלו שנתחייבו בברכה אחרונה – יברכו ברכה אחרונה. אלו שרוצים להמשיך ההתוועדות – תבוא עליהם ברכה. אלו שהם במעמד ומצב ד"עד דלא ידע" – ימשיכו... עד כי יבוא משיח, בעגלא דידן"). ועוד.}}, אך הבהיר{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1LMblRGsWi2e1iABw7nzutZZB_9eLxZsN/view מכתב שנדפס בפתיחה לקובץ 'הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א' פורים תשפ"א].}} שמדובר רק במקום שבלתי אפשרי לקיים זאת כפשוטו ולכתחילה החיוב הוא שהאדם ישתה בעצמו. | ||
בשנת [[תשי"ח|תשח"י]] הייתה התוועדות הפורים ביום חמישי, המוזג לרבי היה ר' [[מרדכי מנטליק]] שמזג לרבי בלי הגבלות (וכשהרבנים ניסו לעצור אותו הרגיש בכך הרבי והגיב "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה"), וזאת בנוסף לכמה כוסות משקה גדולות שלקח הרבי עוד בביתו לפני ההתוועדות (כך ספרה מאוחר יותר הרבנית). במאמר שבהתוועדות הסביר הרבי עניין עמוק מאד (את עניין הרצון שיש בו טעם) באופן הפוך מכל המקומות האחרים שמוסבר עניין זה בחסידות. בשבת אחרי התפילה קרא הרבי לחדרו את ר' [[שלום דובער שם טוב|בערל שם טוב]] ור' [[יואל כהן|יואל כהאן]] וביקש מהם לחזור על המאמר, והיה ניכר שחלק מהדברים הרבי לא זכר כלל, ועד שעל עניין מסויים חזר ושאל כמה פעמים אם הם בטוחים שכך הוא אמר (ומשענו בחיוב הגיב שאם כן צריך לחפש על זה מקור). כשר' יואל כהאן סיפר זאת, הסביר שזהו עד דלא ידע כפשוטו: שהרבי ביטל לא רק את גופו וכח המעשה שלו (היינו, ביטול דמרכבה) אלא גם את כח השכל שלו, שזהו ביטול נעלה עוד יותר מאשר ביטול אברי הגוף לנשמה: כי זה שאברי הגוף בטלים היינו '''שאין''' להם מציאות כלל, אבל כאן הרבי הרי הבין והעמיק בעניין עמוק מאד - היינו, שמצד אחד הייתה אצלו מציאות השכל בתוקף הכי גדול ומצד שני מציאות זו גופא הייתה בביטול מוחלט עד שכביכול לא הוא הבין אלא התגלתה אצלו ההבנה האלוקית. וזהו "עד דלא ידע" כפי שמוסבר בחסידות: שמציאות העולם נרגשת אצל האדם לא מצד שכלו ומציאותו הוא אלא "במשקפים של הקב"ה" כביכול{{הערה|בדרכי החסידים/ ר' יואל כהאן.}}. | |||
בשנת [[תשמ"ב]] כתב לאחר ההתוועדות אחד הרבנים שהשתתפו בה מכתב לרבי, בו הוא מביא מקור ב[[ראשונים]] לאפשרות שאחד יוציא את הרבים ידי חובת "לבסומי עד דלא ידע". הרבי השיב לו באגרת בה הוא דן בנושא, ומבאר שאף שמלכתחילה החיוב "לבסומי" הוא על כל אחד ואחד, בכל אופן יש תועלת כלשהי גם באחד המוציא את הרבים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק כ"א בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=499&hilite= ע' 492].}}. | בשנת [[תשמ"ב]] כתב לאחר ההתוועדות אחד הרבנים שהשתתפו בה מכתב לרבי, בו הוא מביא מקור ב[[ראשונים]] לאפשרות שאחד יוציא את הרבים ידי חובת "לבסומי עד דלא ידע". הרבי השיב לו באגרת בה הוא דן בנושא, ומבאר שאף שמלכתחילה החיוב "לבסומי" הוא על כל אחד ואחד, בכל אופן יש תועלת כלשהי גם באחד המוציא את הרבים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק כ"א בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=499&hilite= ע' 492].}}. | ||
| שורה 74: | שורה 79: | ||
עם זאת אמר הרבי פעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/19/15/186&search=עד+דלא+ידע שיחת פורים תשי"ז], והזכירה ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/304&search=דשנה+זו אגרת קודש] מ[[כ"ג באדר שני]] באותה שנה.}}, שבנוגע לכמות השתיה בפועל מספיקה אפילו טיפה אחת להביא את האדם למצב של "עד דלא ידע", אם הוא רק מבטל את מציאותו. | עם זאת אמר הרבי פעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/19/15/186&search=עד+דלא+ידע שיחת פורים תשי"ז], והזכירה ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/304&search=דשנה+זו אגרת קודש] מ[[כ"ג באדר שני]] באותה שנה.}}, שבנוגע לכמות השתיה בפועל מספיקה אפילו טיפה אחת להביא את האדם למצב של "עד דלא ידע", אם הוא רק מבטל את מציאותו. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מרכבה לאלוקות ולא מרכבה למשקה שבכוסית''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2053 עמוד 50 (חלק ב') | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 81: | שורה 89: | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/655675/ איך 'חוטפים' את מצוות "עד דלא ידע"]''' {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/655675/ איך 'חוטפים' את מצוות "עד דלא ידע"]''' {{וידפו}} | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||