פתבג המלך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-"פת בג המלך"<ref>לשון הכתוב – דניאל א, ה. ועוד.</ref> הינו סימן לקביעות ראש השנה ביחס לפרשת וילך, דהיינו "ב"ג המלך פת וילך"<ref>טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. מחזור ויטרי סי' שנ. אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות. בעה"ט ר"פ וילך.</ref>, שכשחל ר"ה (שענינו "תמליכוני עליכם", "המלך") ביום '''ב'''' או ביום ג', "פת וילך, פת מלשון פתות אותה פתים, שמחלקים נצבים וילך לשתים"<ref>מג"א שם. פר"ח שם. מחזור ויטרי שם ("פת וחילק פרשת וילך, מלשון פתות אותה פתים"). אבודרהם שם.</ref>, שקורין פרשת נצבים בשבת שלפני ר"ה, שבת סליחות הב', ופ' וילך בשבת שלאחרי ר"ה, שבת שובה.
+{{לפשט}}
+"פת בג המלך"{{הערה|לשון הכתוב – דניאל א, ה. ועוד. משמעות הביטוי הינה 'מזון המלך' בארמית.}} הינו סימן לקביעות [[ראש השנה]] ביחס לפרשת [[פרשת נצבים-וילך|וילך]], "ב"ג המלך פת וילך"{{הערה|טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. מחזור ויטרי סי' שנ. אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות. בעה"ט ר"פ וילך.}}, דהיינו שכשחל ראש השנה (שענינו "תמליכוני עליכם", "המלך") ביום '''ב'''' או ביום ג', אזי "פת וילך, פת מלשון פתות אותה פתים, שמחלקים נצבים וילך לשתים"{{הערה|מג"א שם. פר"ח שם. מחזור ויטרי שם ("פת וחילק פרשת וילך, מלשון פתות אותה פתים"). אבודרהם שם.}}, היינו שקוראים את פרשת [[פרשת נצבים-וילך|ניצבים]] בשבת שלפני ראש השנה, ופרשת וילך בשבת שלאחרי ראש השנה, [[שבת שובה]].
 ==בחסידות==
-את משמעות הסימן ביאר הרבי בדבר מלכות פרשת ניצבים תנש"א:
+את משמעות הסימן ביאר הרבי ב[[דבר מלכות]] פרשת ניצבים תנש"א:
 {{ציטוט|תוכן=''''בפרשת נצבים, "אתם נצבים גו' לפני ה' אלקיכם גו' לעברך בברית ה' אלקיך וגו'" – מדובר אודות מעמדם ומצבם של ישראל מצד '''מציאותם העצמית''' (להיותם בני אברהם יצחק ויעקב) כפי שנבראו ע"י הקב"ה (לפני העבודה), כמודגש גם בהתחלת וראש הפרשה בתיבת "אתם", שמדגישים לכל לראש '''עצם מציאותם של ישראל''', ולאח"ז באים פרטי הענינים ד"נצבים היום כולכם וגו'".
@@ שורה 18: / שורה 19: @@
 וענין זה הוא בהדגשה יתירה בהקביעות דר"ה ביום ב' וביום ג', "ב"ג המלך פת וילך . . שמחלקים נצבים וילך לשתים" (שעל זה רומז הסימן "פתבג המלך") – שבזה מרומז ש"וימן להם המלך דבר יום ביומו מפתבג המלך" צ"ל וישנו מצד '''עצם מציאותם''' של ישראל (נצבים) גם '''לולי''' עבודתם (פת וילך, שמפרידים וילך מנצבים), וכפס"ד המשנה בנוגע לחיוב בעה"ב לפועלים: "אפילו אם אתה עושה להן '''כסעודת שלמה בשעתו''' לא יצאת ידי חובתך עמהם שהם '''בני אברהם יצחק ויעקב'''", ו"מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות", שהקב"ה צריך ליתן ונותן לכאו"א מישראל "כסעודת שלמה בשעתו", לא רק "די מחסורו אשר יחסר לו", שכולל גם "סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו", אלא גם "'''לעשרו'''", ועד להעשירות דשלמה בשעתו!}}
-=הערות שוליים=
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ראש השנה]]