פורים תשי"ג – הבדלי גרסאות

באותו השעה התאספף החסיד ר' [[אהרן חזן]] יחד עם עוד עשרים וחמישה אנשים, לסעודת פורים, אף במצב שכזה. מצב הרוח בסעודה היה קודר מאוד. השמשות בחלונות הבית היו שבורות; הן נופצו לילה קודם לכן על ידי השכן הגוי. במקום לשמוח בשמחת פורים, דיברו המסובים על צרותיהם של יהודים בעבר, מעין אלה שהם עדים להן באותה שעה. הרב חזן עצמו נשא דברי עידוד וביטחון. כשסיים את דבריו, קמו לפתע מהשולחן שניים מהילדים הקטנים, שמו יד על כתף והחלו לרקוד ולשיר! עובדה זו הפליאה את הנוכחים ורוממה את רוחם. אחד מהמסובים לא התאפק ואמר בהתרגשות: "אם ילדים קטנים רוקדים ושרים – סימן הוא לנס גדול שיקרה לנו!"