8,300
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ניסן " ב־"ניסן ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (24 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פירמידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פירמידות במצרים]] | |||
''' | '''מצרים''', היא הארץ אותה בנה חם לבנו השני, וקראה על שמו - מצרים. מקומה בנקודת החיבור של יבשת אפריקה ואסיה, והיא שכנה של [[ארץ ישראל]]. בארץ זו היה השעבוד של בני ישראל במשך 210 שנים, עד ל[[יציאת מצרים|יציאתם משם]] ב[[חג הפסח]]. | ||
==אברהם אבינו== | ==אברהם אבינו== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בעקבות [[ברית בין הבתרים]], בני ישראל היו צריכים לרדת למצרים, אלא ש[[הקב"ה]] סידר שהם ירדו לא אזוקים בשלשלאות של ברזל, אלא בכבוד. | בעקבות [[ברית בין הבתרים]], בני ישראל היו צריכים לרדת למצרים, אלא ש[[הקב"ה]] סידר שהם ירדו לא אזוקים בשלשלאות של ברזל, אלא בכבוד. | ||
בין השבטים התפתחה שנאה בעקבות קנאתם ב[[יוסף הצדיק|יוסף]], דבר שלבסוף גרם ל[[מכירת יוסף|מכירתו]] ולהורדתו למצרים. שם הוא נמכר לפוטיפר שהיה שר הטבחים של פרעה. יוסף מאוד הצליח שם, והוא מינה אותו להיות האחראי על כל עסקי הבית. לאחר שאשתו של פוטיפר - זילכה, ראתה בכוכבים שהיא עתידה להוליד ממנו ילדים היא ניסתה לשכנע אותו לבוא עליה, יוסף סירב פעם אחר פעם, עד שביום חגם של המצריים כולם יצאו, והיא נשארה בתואנה שהיא חולה, וכשתפסה בבגדו, הוא ברח והותירו בידה. היא אמרה לכולם שהוא ניסה לפתות אותה], ולבסוף, כשאמרה זאת לבעלה, הוא כעס והניחו בבית הסוהר שהיה בביתו. | בין השבטים התפתחה [[שנאה]] בעקבות קנאתם ב[[יוסף הצדיק|יוסף]], דבר שלבסוף גרם ל[[מכירת יוסף|מכירתו]] ולהורדתו למצרים. שם הוא נמכר לפוטיפר שהיה שר הטבחים של פרעה. יוסף מאוד הצליח שם, והוא מינה אותו להיות האחראי על כל עסקי הבית. לאחר שאשתו של פוטיפר - זילכה, ראתה בכוכבים שהיא עתידה להוליד ממנו ילדים היא ניסתה לשכנע אותו לבוא עליה, יוסף סירב פעם אחר פעם, עד שביום חגם של המצריים כולם יצאו, והיא נשארה בתואנה שהיא חולה, וכשתפסה בבגדו, הוא ברח והותירו בידה. היא אמרה לכולם שהוא ניסה לפתות אותה], ולבסוף, כשאמרה זאת לבעלה, הוא כעס והניחו בבית הסוהר שהיה בביתו. | ||
בבית הסוהר הוא התחבב על שר בית הסוהר, והוא מינה אותו להיות האחראי שם. כאשר פרעה כעס על שר המשקים והאופים, הוא הניחם בכלא זה; ויוסף הופקד לשמשם. באחד הלילות הם חלמו חלומות, ובבוקר הם היו זועפים. כאשר הם סיפרו את חלומותיהם ליוסף, הוא פתר להם - שבעוד שלושה ימים יחול יום הולדתו של פרעה, והוא ישיב את שר המשקים לעבודה, ויתלה את שר האופים. יוסף הוסיף וביקש משר המשקים להשתדל עבורו אצל פרעה; אולם למרות הבטחתו הוא שכח מכך{{הערה|בכל הנ"ל ראה [[פרשת וישב]].}}. | בבית הסוהר הוא התחבב על שר בית הסוהר, והוא מינה אותו להיות האחראי שם. כאשר פרעה כעס על שר המשקים והאופים, הוא הניחם בכלא זה; ויוסף הופקד לשמשם. באחד הלילות הם חלמו חלומות, ובבוקר הם היו זועפים. כאשר הם סיפרו את חלומותיהם ליוסף, הוא פתר להם - שבעוד שלושה ימים יחול יום הולדתו של פרעה, והוא ישיב את שר המשקים לעבודה, ויתלה את שר האופים. יוסף הוסיף וביקש משר המשקים להשתדל עבורו אצל פרעה; אולם למרות הבטחתו הוא שכח מכך{{הערה|בכל הנ"ל ראה [[פרשת וישב]].}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
===יציאת מצרים=== | ===יציאת מצרים=== | ||
[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של [[קריעת ים סוף]]]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת מצרים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת מצרים]]}} | ||
[[הקב"ה]] סידר שמשה רבינו שרעה את צאן [[יתרו]] חותנו במדבר יגיע ל[[הר סיני]], שם הוא התגלה אליו בתוך הסנה, והורה לו להוציא את בני ישראל ממצרים. לאחר | [[הקב"ה]] סידר שמשה רבינו שרעה את [[צאן]] [[יתרו]] חותנו במדבר יגיע ל[[הר סיני]], שם הוא התגלה אליו בתוך הסנה, והורה לו להוציא את בני ישראל ממצרים. לאחר שבעה ימים הוא הסכים. | ||
משה הגיע למצרים ויחד עם [[אהרון הכהן|אהרון]] אחיו הוא בישר קודם לבני ישראל שהגאולה הגיעה. הוא הלך לפרעה, ודרש ממנו לשחרר את בני ישראל, אולם פרעה סירב, ואף הכביד את העבודה בכך שלא איפשר למצריים לתת תבן לעשיית הלבנים. | משה הגיע למצרים ויחד עם [[אהרון הכהן|אהרון]] אחיו הוא בישר קודם לבני ישראל שהגאולה הגיעה. הוא הלך לפרעה, ודרש ממנו לשחרר את בני ישראל, אולם פרעה סירב, ואף הכביד את העבודה בכך שלא איפשר למצריים לתת תבן לעשיית הלבנים. | ||
משה התלונן על כך לה', והוא שלחו לתת לפרעה ולמצרים את [[עשרת המכות]]. כל מכה ארכה חודש - שלושה שבועות להתראה בפרעה, ושבוע המכה עצמה. החל מ[[ראש השנה]] בטל השיעבוד מבני ישראל. | משה התלונן על כך לה', והוא שלחו לתת לפרעה ולמצרים את [[עשרת המכות]]. כל מכה ארכה חודש - שלושה שבועות להתראה בפרעה, ושבוע המכה עצמה. החל מ[[ראש השנה]] בטל השיעבוד מבני ישראל. | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
במכת חושך הורה משה לבני ישראל לבדוק היכן נמצאים אוצרותיהם של המצריים. בראש [[חודש ניסן]] הורה [[הקב"ה]] למשה שבני ישראל ייקחו שה - שהיה אלילם של מצריים, ויקשרו אותו למיטותיהם החל מ[[י' בניסן]], וב[[י"ד בניסן|י"ד]] עליהם לשחוט אותו כ[[קרבן פסח]]. בני ישראל עשו כן, ובעקבות כך שסיפרו למצריים על מכת בכורות הקרובה, פרצה מלחמת אחים בין הבכורות של המצריים לבין הוריהם, באותה שנה, י' ניסן, שבו הייתה מלחמה זו חל ב[[שבת הגדול|שבת]]. | במכת חושך הורה משה לבני ישראל לבדוק היכן נמצאים אוצרותיהם של המצריים. בראש [[חודש ניסן]] הורה [[הקב"ה]] למשה שבני ישראל ייקחו שה - שהיה אלילם של מצריים, ויקשרו אותו למיטותיהם החל מ[[י' בניסן]], וב[[י"ד בניסן|י"ד]] עליהם לשחוט אותו כ[[קרבן פסח]]. בני ישראל עשו כן, ובעקבות כך שסיפרו למצריים על מכת בכורות הקרובה, פרצה מלחמת אחים בין הבכורות של המצריים לבין הוריהם, באותה שנה, י' ניסן, שבו הייתה מלחמה זו חל ב[[שבת הגדול|שבת]]. | ||
בי"ד ב[[ניסן]] בלילה, באור ל[[ט"ו בניסן]] בחצות הלילה אירעה מכת בכורות; פרעה שבעצמו היה בכור נחפז למצוא את משה ואהרון, בכדי לבקש ממנו לצאת ממצרים. משה לא הסכים לצאת בלילה. והורה לבני ישראל שקודם שהם יוצאים שישאילו מהמצריים כלי כסף | בי"ד ב[[ניסן]] בלילה, באור ל[[ט"ו בניסן]] בחצות הלילה אירעה מכת בכורות; פרעה שבעצמו היה בכור נחפז למצוא את משה ואהרון, בכדי לבקש ממנו לצאת ממצרים. משה לא הסכים לצאת בלילה. והורה לבני ישראל שקודם שהם יוצאים שישאילו מהמצריים כלי [[כסף (מתכת)|כסף]] ו[[זהב]] ושמלות; המצריים שחיפשו שבני ישראל יצאו כמה שיותר מהר, אף הוסיפו להם יותר ממה שביקשו. | ||
לאחר מאתיים ועשר שנים שבהם היו בני ישראל בארץ מצרים, ארבע מאות שנים מלידת יצחק, וארבע מאות שלושים שנים מ[[ברית בין הבתרים]], {{ציטוטון|בעצם היום הזה, הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם}}{{הערה|[[פרשת בא]] יב, נא.}}. | לאחר מאתיים ועשר שנים שבהם היו בני ישראל בארץ מצרים, ארבע מאות שנים מלידת יצחק, וארבע מאות שלושים שנים מ[[ברית בין הבתרים]], {{ציטוטון|בעצם היום הזה, הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם}}{{הערה|[[פרשת בא]] יב, נא.}}. | ||
==בתקופת [[בית המקדש]] הראשון== | ==בתקופת [[בית המקדש]] הראשון== | ||
{{להשלים}} | |||
==בתקופת [[בית המקדש]] השני== | ==בתקופת [[בית המקדש]] השני== | ||
{{להשלים}} | |||
==לאחר חורבן הבית השני== | ==לאחר חורבן הבית השני== | ||
{{להשלים}} | |||
==בתקופה האחרונה== | ==בתקופה האחרונה== | ||
{{להשלים}} | |||
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] הוגלו למצרים חסידי חב"ד והרב [[מנחם מענדל נאה]] היה הדיין של המגורשים, ויחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] הקימו את ישיבת ארץ ישראל עבור המגורשים. | בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] הוגלו למצרים חסידי חב"ד והרב [[מנחם מענדל נאה]] היה הדיין של המגורשים, ויחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] הקימו את ישיבת ארץ ישראל עבור המגורשים. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] במסעו לארץ הקודש, ביקר במצרים, הן בהלוך והן בחזור. | [[אדמו"ר הריי"צ]] במסעו לארץ הקודש, ביקר במצרים, הן בהלוך והן בחזור. | ||
הרבי הורה לערוך סיומי רמב"ם במצרים, ובמשך שנים רבות מידי שנה נסעה משלחת רבנים ואישים חב"דיים לערוך סיום | הרבי הורה לערוך סיומי רמב"ם במצרים, ובמשך שנים רבות מידי שנה נסעה משלחת רבנים ואישים חב"דיים לערוך את [[סיום הרמב"ם]] במצרים. | ||
בגלל הסכנה שבדבר, אין [[שלוחי הרבי|שלוחים]] במצרים. | |||
שגריר מצרים ב[[האו"ם החסידי]] הוא הרב [[שמריהו גוראריה]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ | * [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]. | ||
* [[נודע בשיעורים]] | * [[נודע בשיעורים]]. | ||
* [[ניגון ממצרים גאלתנו]] | * [[ניגון ממצרים גאלתנו]]. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[שבועון בית משיח]] פסח תשפ"ד 1407, '''חסידי חב"ד יורדים למצרים''', ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784168/jewish/Inhibition-Mitzrayim.htm המשמעות הפנימית של מצרים]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{פסח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אומות העולם]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:האבות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:יציאת מצרים]] | ||