אבנא בקירטא – הבדלי גרסאות

ב. שורה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''אבנא בקירטא''' פירושו "[[אבן (גשמית)|אבן במקלע]]", והוא משל שמקורו ב[[ספר הזוהר|זוהר הקדוש]]{{הערה|זח"א כד, א. זח"ג ערב, א. תקו"ז תי"ט (מא, ב). תכ"א (סא, ב)}}, המסביר את [[עבודת הבירורים|עליית הניצוצות]] המתבררים ע"י ה[[תפילה]]. המשל מובא במקומות מספר בחסידות{{הערה|מאמרי אדה"ז הקצרים תקעט, תו"א משפטים עו א, לקו"ת יוהכ"פ סט, ג. פלח הרימון ויקרא שנ"ב ועוד.}}, ובפרט במאמרי חג הסוכות של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבינו]].
'''אבנא בקירטא''' פירושו "[[אבן (גשמית)|אבן]] במקלע", והוא משל שמקורו ב[[ספר הזוהר|זוהר הקדוש]]{{הערה|זח"א כד, א. זח"ג ערב, א. תקו"ז תי"ט (מא, ב). תכ"א (סא, ב)}}, המסביר את [[עבודת הבירורים|עליית הניצוצות]] המתבררים ע"י ה[[תפילה]]. המשל מובא במקומות מספר בחסידות{{הערה|מאמרי אדה"ז הקצרים תקעט, תו"א משפטים עו א, לקו"ת יוהכ"פ סט, ג. פלח הרימון ויקרא שנ"ב ועוד.}}, ובפרט במאמרי חג הסוכות של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבינו]].


==הרחבה==
==הרחבה==
שורה 6: שורה 6:
ובאותיות הקבלה{{הערה|על פי פירוש ה"מתוק מדבש" לזוהר בראשית כד א.}}, תכלית התפילה היא להעלות את המלכות שירדה לבי"ע (לברר בירורים, כמו שמבואר{{הערה|במפתח העניינים שעשה הרבי מצויין לביאור עניין זה בלקו"ת במדבר דף ג' ע"ב, ומובא בחסידות במקומות רבים מספור.}} על הפסוק{{הערה|משלי לא טו.}} "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה") חזרה למקורה באצילות, ועל כן צריך להתעלם מכך שכפי שהיא בבי"ע אחוזים בה החיצונים, כי כשיעלה אותה לאצילות ממילא יתפרדו ממנה החיצונים ויפלו (כי להם אין אפשרות לעלות לאצילות). וכשהיא עולה לאצילות עולים עמה כל הבירורים שביררה בעולמות [[עולם הבריאה|בריאה]]-[[עולם היצירה|יצירה]]-[[עולם העשיה|עשיה]]. וע"י יחודה זה ב[[אצילות]] הם ([[ניצוץ|הניצוצות המתבררים]]) עולים עוד מעלה ל[[זעיר אנפין]], ולמעלה מזה - ל[[חכמה ובינה|מוחין]], ולמעלה מעלה עד שמות [[שם ע"ב|ע"ב]] ו[[שם ב"ן|ב"ן]] ד[[אדם קדמון|א"ק]] הנקראים "אין סוף".
ובאותיות הקבלה{{הערה|על פי פירוש ה"מתוק מדבש" לזוהר בראשית כד א.}}, תכלית התפילה היא להעלות את המלכות שירדה לבי"ע (לברר בירורים, כמו שמבואר{{הערה|במפתח העניינים שעשה הרבי מצויין לביאור עניין זה בלקו"ת במדבר דף ג' ע"ב, ומובא בחסידות במקומות רבים מספור.}} על הפסוק{{הערה|משלי לא טו.}} "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה") חזרה למקורה באצילות, ועל כן צריך להתעלם מכך שכפי שהיא בבי"ע אחוזים בה החיצונים, כי כשיעלה אותה לאצילות ממילא יתפרדו ממנה החיצונים ויפלו (כי להם אין אפשרות לעלות לאצילות). וכשהיא עולה לאצילות עולים עמה כל הבירורים שביררה בעולמות [[עולם הבריאה|בריאה]]-[[עולם היצירה|יצירה]]-[[עולם העשיה|עשיה]]. וע"י יחודה זה ב[[אצילות]] הם ([[ניצוץ|הניצוצות המתבררים]]) עולים עוד מעלה ל[[זעיר אנפין]], ולמעלה מזה - ל[[חכמה ובינה|מוחין]], ולמעלה מעלה עד שמות [[שם ע"ב|ע"ב]] ו[[שם ב"ן|ב"ן]] ד[[אדם קדמון|א"ק]] הנקראים "אין סוף".


{{הערות שוליים}}
{{ערך יתום}}
{{ערך יתום}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]