שינון תניא בעל פה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ==דיוק באותיות התניא==
-בשינון התניא בעל-פה, ישנה הקפדה מיוחדת לדייד ולדקדק לחזור את המילים בדיוק כפי שהן כתובות בספר התניא, מבלי לשנות אף אות או הגה. ההסבר המקובל לכך בפי החסידים הוא מפני שספר התניא הינו ה"תורה שבכתב" של החסידות, וכן מפאת ההשקעה הרבה שהשקיע [[אדמו"ר הזקן]] בכתיבה המדוייקת של התיבות{{הערה|אצל חסידים מסופר כי [[אדמו"ר הזקן]] התייגע במשך שבוע שלם על מנת להחליט האם לכתוב תיבת מסויימת עם ו' החיבור(!)}}.
+בשינון התניא בעל-פה, ישנה הקפדה מיוחדת לדייק ולדקדק לחזור את המילים בדיוק כפי שהן כתובות בספר התניא, מבלי לשנות אף אות או הגה. ההסבר המקובל לכך בפי החסידים הוא מפני שספר התניא הינו ה"תורה שבכתב" של החסידות, וכן מפאת ההשקעה הרבה שהשקיע [[אדמו"ר הזקן]] בכתיבה המדוייקת של התיבות{{הערה|אצל חסידים מסופר כי [[אדמו"ר הזקן]] התייגע במשך שבוע שלם על מנת להחליט האם לכתוב תיבה מסויימת עם ו' החיבור [https://drive.google.com/file/d/1TYJ6UrA4gJBTYpqhb9Jvdnrw6RPur9fC/view ליקוטי שיחות ח"ה ע' 294] ו[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535773/jewish/-.htm פירוש שיעורים בספר התניא לפרק מ"ב]}}.
 באגרת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לר' [[ניסן נמנוב]]{{הערה|אגרות קודש שלו, אגרת ג'כו.}} אודות סדר הלימוד של התלמידים שבהדרכתו כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|בחזרת התניא בעל פה יש להיזהר שלא להבליע גם איזה אותיות}}.
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ה[[משפיע]] הנודע ר' [[מענדל פוטרפס]], היה דורש מתלמידיו ללא הרף ללמוד ולשנן את פרקי התניא, עם דגש מיוחד על 'הקדמת המלקט' וי"ב הפרקים הראשונים. התלמידים היו צריכים לגשת להיבחן אצלו בדייקנות מופלגה מבלי להחסיר אף הגה{{הערה|א' מתלמידיו סיפר שפעם נפגש עם ר' מענדל בחתונה מסויימת, כשמונה שנים לאחר שסיים את חוק לימודים בישיבה בכפר חב"ד. ר' מענדל ניגש אליו וסטר לו על לחיו כשהוא תובע ממנו: "עדיין יש לך חוב אצלי..."}}.
-אצל חסידים היתה קבלה שהתחלת שינון התניא בעל פה תהיה ב[[אגרת הקודש כ"ב]] בקטע המסיים אותה החל מהמילים: "אהוביי אחיי ורעיי מגודל טרדתי  . .  להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו . .  נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" עד סיום הפרק, ומי שקשה לו - שישנן לכל הפחות את הפסוק "ואיש רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם"{{הערה|גליון 'ואביטה' פרשת תרומה תשפ"ב עמוד 14.}}.
+אצל חסידים היתה קבלה שהתחלת שינון התניא בעל פה תהיה ב[[אגרת הקודש כ"ב]] בקטע המסיים אותה החל מהמילים: "אהוביי אחיי ורעיי מגודל טרדתי . . להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו . . נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" עד סיום הפרק, ומי שקשה לו - שישנן לכל הפחות את הפסוק "ואיש רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם"{{הערה|גליון 'ואביטה' פרשת תרומה תשפ"ב עמוד 14.}}.
 ==סגולות הלימוד==
@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 ==לקריאה נוספת==
-מבוא לספר [[אותיות]] איתן.
+*מבוא לספר [[אותיות]] איתן.
 ==ראו גם==
 * [[חברה משניות בעל פה]]
+*[[שרים תניא]]
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספר התניא]]