רבי יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ציור הוד זיו פני רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים זיעוכי"א מטוליטולה-טולידו שבספרד.jpg|שמאל|ממוזער|ציור המיוחס לבעל הטורים]]
[[קובץ:ציור הוד זיו פני רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים זיעוכי"א מטוליטולה-טולידו שבספרד.jpg|שמאל|ממוזער|ציור המיוחס לבעל הטורים מתחתיו הכיתוב בתמונה הישנה; '''הוד פני אביר יעקב רבינו יעקב בעל ארבעת הטורים''']]
רבנו '''יעקב בן אשר''' (ה'כ"ט בערך - [[י"ב תמוז]] ה'ק"ג בערך), היה אחד מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], בנו של ה[[רא"ש]]. מכונה "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ההלכה המקיף שכתב, "[[ארבעה טורים]]".
רבי '''יעקב בן אשר''' (ה'כ"ט בערך - [[י"ב תמוז]] ה'ק"ג בערך), היה אחד מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], בנו של ה[[רא"ש]]. מכונה "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ההלכה המקיף שכתב, "[[ארבעה טורים]]".


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 13: שורה 13:
==חיבוריו==
==חיבוריו==
===[[ארבעה טורים]]===
===[[ארבעה טורים]]===
{{ערך מורחב|ארבעה טורים}}
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:  
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:  
* טור '''[[אורח חיים]]''' - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]]. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון [[הלוח העברי]] עד סוף [[מניין השנים בלוח העברי|האלף השישי]].
* טור '''[[אורח חיים]]''' - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]]. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון [[הלוח העברי]] עד סוף [[מניין השנים בלוח העברי|האלף השישי]].
שורה 21: שורה 22:


===פירוש לתורה===
===פירוש לתורה===
חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]).
חיבור נוסף הוא פירוש ל[[חומש|תורה]] המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם דברי עוד מפרשים שקדמוהו: [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[אבן עזרא]] [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים).


פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.
מתוך החיבור נדפס בחומשים פירוש בשם "'''בעל הטורים'''" הכולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא רבינו יעקב [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]). חיבור זה מודפס כיום ברוב החומשים (גם אלו שאינם [[מקראות גדולות]]) התפרסם והתחבב מאוד בקרב הלומדים, ומובא רבות ב[[תורת החסידות]]. פירושו המלא ('פירוש הארוך') נתגלה והוצא לאור בשנים האחרונות.


===קיצור פסקי הרא"ש===
===קיצור פסקי הרא"ש===
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''' (קושטא 1575), בו [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.
אביו [[הרא"ש]] חיבר "פסקים" למסכתות ה[[תלמוד בבלי]]. כחלק מדרכו לפרסם את [[פסק הלכה|פסקי ההלכה]] של אביו, כתב רבי יעקב את "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''', בו פסקי הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 34: שורה 35:
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30487#p=11&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= רבנו יעקב בן אשר]''', [[שיחות לנוער]], [[חשוון]] [[תשי"ז]]
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30487#p=11&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= רבנו יעקב בן אשר]''', [[שיחות לנוער]], [[חשוון]] [[תשי"ז]]
*[[מנחם ברונפמן]], '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3360513 המהפכה שחולל בעל הטורים]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{בית חב"ד}}
*[[מנחם ברונפמן]], '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3360513 המהפכה שחולל בעל הטורים]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{בית חב"ד}}
{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]