רבי יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות

[[קובץ:ציור הוד זיו פני רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים זיעוכי"א מטוליטולה-טולידו שבספרד.jpg|מרכז|ממוזער| ציור הוד פני אביר יעקב רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים מהעיר טוליטולה-טולידו שבספרד]]

 

רבנו '''יעקב בן אשר''' (ה'כ"ט בערך - י"ב תמוז ה'ק"ג<ref>ראה בספר "אבני זכרון" עמוד 12.</ref>), היה פוסק הלכה, בנו של ה[[רא"ש]]. מכונה על פי רוב "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ההלכה שכתב, "[[ארבעה טורים]]".

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו [[אשר בן יחיאל]] (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וייתכן שעבר עמו ל[[טולדו]] שב[[ספרד]]{{הערה|1= אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר ב[[אשכנז]].}}. שני אחיו הגדולים ממנו [[יחיאל בן הרא"ש|רבי יחיאל]] ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.

 

למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות אולם שימש כדיין בעיר, אורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:

 

"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו"{{הערה|טור אורח חיים סימן רמ"ב}}.

 

אחיו ר' [[יהודה בן הרא"ש]] כיהן ברבנות [[טולדו|טוליטולה]] לאחר פטירת אביהם [[הרא"ש]] בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.

 

בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מ[[טולדו]]{{הערה|1=ייתכן שנמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו}}. יש אומרים{{הערה|1=כך מופיע בספרו של ה[[חיד"א]] "שם הגדולים", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות"}} שהוא נסע מאשכנז ל[[ארץ ישראל]].

ממסמכים שהתגלו{{מקור}} באי היווני [[כיוס]] מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח{{הערה|שם=אנציקלופדיה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=464&letter=C&search=Chios הקהילה היהודית בכיוס], באתר האנציקלופדיה היהודית.}}. עדות נוספת לכך הינה מר' [[נתן מברסלב]] שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר{{הערה|{{HebrewBooks||סדר הדורות|46817|שנת ה"א ק'|עמוד=251}}}} מסמן את מקום קבורתו באזור [[איזמיר]].

==מצבתו==

בספר אבני זכרון<ref>67 מצבות מהראשונים נעתק על ידי החכם יוסף אלמנצי.</ref> מביא את מצבת רבי יעקב בן הרא"ש בטוליטולה:

{{חלונית

| כותרת = נוסח מציבת בעל הטורים

עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ "כְּטַל" תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ '''אַרְבָּעָה טוּרִים'''; '''אֶבֶן הָעֵזֶר וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט''' לַּנְחֶשַׁלִים/'''יוֹרֶה דֵּעָה וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים''' לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּי"בּ בְּתַמּוּז הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שֶׁניִם מִימִינוֹ וְשֶׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֶל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/"שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִיּוֹן"; "כּי שָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה"/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְ'''אַשֵּׁר''' לְעֹבְדוֹ כְּמֵהִים/וְ'''יַעֲקֹב''' הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים;

====עַל הָאֶבֶן [[הַרֹאשָׁה]]====

'''אֶבֶן הָעֵזֶר''' [[רֹאשׁוֹ]] בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּה;

====לְ[[רַגְלָיו]]====

'''אֹרַח "חַיִּים"''' לְמַעְלָה רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְ[[רַגְלֵי]] חֲסִידָיו יִשְׁמֹר;

}}

;[[ארבע טורים]]

תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"[[בית יוסף]]" שנכתב על ידי ר' [[יוסף קארו]], כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו ב[[גמרא]] וב[[ראשונים]]. "[[נושאי כלים]]" נוספים הם: ה[[ב"ח]] - רבי [[יואל סירקיס]], ה"[[הרמ"א|דרכי משה]]" הלא הוא [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] ("מפה") ו[[דרישה ופרישה]] לרבי וואלק כ"ץ מחבר ה[[סמ"ע]] על שו"ע חושן משפט.

;פירוש לתורה.

חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]).

פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.

;קיצור פסקי הרא"ש

חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''' (קושטא 1575), בו [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי [[מסכת|המסכתות והפרקים]], וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את [[פסקי תוספות]] הנדפסים בסוף כל מסכת.

על שמו רחוב הטורים בירושלים המחובר לרחוב מלכי ישראל גאולה מצדו האחד ומצדו השני מחובר לרחוב יפו.

*הכהן, נפתלי יעקב, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20130&st=&pgnum=74 חלק ה' עמוד עג].

*[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30487#p=11&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= רבנו יעקב בן אשר], [[שיחות לנוער]], [[חשוון]] [[תשי"ז]]

{{ראשונים}}