ועידת לנינגרד – הבדלי גרסאות

==ההצעה והתנגדות הרבי הריי"צ==

[[קובץ:רדט קצנלבויגן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[דוד טעביל קצנלבויגן]], רבה של לנינגרד, שתמך בועידה]]

בסוף קיץ [[תרפ"ה]] הגיע ראש הקהילה היהודית בלנינגרד, לב גורביץ'{{הערה|הרבי הריי"צ כותב אודותיו: "ציוני נלהב, כמובן אשר כעת ברוסיא היא מטבעה פסולה, וצריכים זהירות יתירה, כי כמה נשלחו אל סיביר בעד זה, אמנם הוא נשאר במעמדו, ואומרים עליו כי הוא חבר הגפא"ו כו'" (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' תרלו).}}, אל [[הרבי הריי"צ]] והעלה את ההצעה לערוך אסיפה כללית של נציגים מהקהילות הדתיות ברוסיה, והבטיח שיקבל את אישור השלטונות. הוא טען שהנוצרים עורכים אסיפות כאלו באישור, והיהודים אינם פועלים כראוי לחיזוק הדת. הוא סיפר שברעיון זה תומך רבה של לנינגרד, הרב [[דוד טעביל קצנלבויגן]]. הרבי הריי"צ הרגיש שהרעיון אינו ראוי ודחה את מר גורביץ' מבלי שתמך בו, אך גם מבלי שהביע התנגדות{{הערה|1=רשימת הרב אליהו חיים אלטהויז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=96&hilite= תולדות חב"ד ברוסיה הקומוניסטית ע' עח] ואילך. חלקה נעתק גם ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/8/5/index.htm ספר השיחות תרפ"ה ע' 90] ואילך. ובעיבוד - ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26267&st=&pgnum=75&hilite= בטאון חב"ד גליון לח-לט ע' 74] ואילך (ובספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' 89 ואילך).}}.

בעקבות המחלוקת בין יוזמי האסיפה והמתנגדים לה, חל קרע בקהילה הרשמית של לנינגרד. עשרת החברים שומרי המצוות נוכחו שרוב חברי הקהילה, שאינם שומרי מצוות, מתעטרים בשם "קהילה דתית" על מנת לקדם יוזמות שיפגעו בדת. כדי לצמצם את הנזק, החליטו שומרי המצוות לפרוש מהנהגת הקהילה, ולפרסם בין כל יהודי לנינגרד שהקהילה הרשמית אינה דתית. בעקבות פרישתם, הקימו קהילה רשמית נפרדת - שנקראה קהילת "צמח צדק", ובראשה עמד הרב החב"די הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]].

בתקופה זו נקראו כמה מהרבנים אל משרדי הג.פ.או. ושם נחקרו אודות יחסם לועידת לנינגרד ולרבי הריי"צ. רבנים שהביעו את הסכמתם לאסיפה נשלחו בשלום, ואילו רבנים שהביעו התנגדות - הופעלו עליהם לחצים ופיתויים מאנשי הג.פ.או. לתמוך באסיפה. כשנודע הדבר, הבינו שומרי המצוות שהג.פ.או. עומד מאחורי האסיפה והיא משרתת את מטרותיו, ולא את מטרות היהדות, מה שהגביר את ההתנגדות לאסיפה. כך רעיון האסיפה ירד מהפרק{{הערה|שם=ראח}}.

===ועידת קורוסטן===

בקיץ [[תרפ"ו]] העלה הרב [[שמואל קיפניס]] מ[[אברוטש]] רעיון לקיים אסיפת רבנים ב[[אוקראינה]], והתייעץ בסודיות על כך עם הרבי הריי"צ. בניגוד לרעיון ועידת לנינגרד, אסיפה זו היתה יוזמה של הרבנים, והיא יועדה עבור רבנים בלבד (ולא עבור נציגים שייבחרו על ידי הקהילות, שעלולים להיות מאלו שאינם שומרי מצוות). הרבי חזר על עמדתו שאסיפות אינן נצרכות בשעה זו, אך בשונה מועידת לנינגרד לה התנגד, לגבי אסיפה זו טען שלא תביא נזק אך גם לא תועיל. בסופו של דבר התקיימה הועידה בחודש מרחשון [[תרפ"ז]] בקורוסטן, והשתתפו בה אורחים גם מחוץ לאוקראינה. הרבי הריי"צ נבחר לנשיא הכבוד בועידה, אף שלא נכח בה, ושלח את ברכתו לנאספים במברק{{הערה|שם=תרכח}}.