נשמה יתירה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה'''[[נשמה]] יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנה.{{הערה|1=[[ביצה]] יז א.}} על פי [[תורת החסידות]], ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] שמקורם בפנימיות ו[[עצמות]] התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפילה|תפילות]] ה[[שבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]].
+ה'''[[נשמה]] יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנו.{{הערה|1=[[ביצה]] יז א.}} על פי [[תורת החסידות]], ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] שמקורם בפנימיות ו[[עצמות]] התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפילה|תפילות]] ה[[שבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]].
 תענוג זה, הוא בעצם התענוג שהיה ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] וכסף".
-הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפלת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.
+הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.
 הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 == תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה ==
 ===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה===
-שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.
+שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת [[ארבע מאות עלמין דכיסופין|ת' עלמין דכסופין]] המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.
 ===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===
 למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העולם הבא.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ArticleID=527 נשמה יתירה בשבת]''' שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]]
+*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=243&article=2212 מהי נשמה יתירה?]''' {{חבד בישראל}}
+*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4232114 למה מריחים בשמים בהבדלה?]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
+{{שבת}}
 {{הערות שוליים}}
-{{שבת}}
 [[קטגוריה:שבת]]