עבד כנעני – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישנם כמה מצוות התורה הקשורים לאדם שקונה לעצמו '''עבד כנעני'''. | ישנם כמה מצוות התורה הקשורים לאדם שקונה לעצמו '''עבד כנעני'''. | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
=== מדריגות בעבודת עבד כנעני === | === מדריגות בעבודת עבד כנעני === | ||
# המדריגה העליונה של עבד כנעני: המדריגה הזו מתארת את האדם שעובד את ה' מתוך יראת השבט, אך הוא נזהר לא לעבור עבירה כמעט בכלל, ומצליח לשמור על עצמו בכוח הדיבור והמעשה. אף על פי כן, יש בו פוטנציאל לעבור עבירה מתוך חוסר רצון פנימי לעבוד את ה'. | # המדריגה העליונה של עבד כנעני: המדריגה הזו מתארת את האדם שעובד את ה' מתוך יראת השבט, אך הוא נזהר לא לעבור עבירה כמעט בכלל, ומצליח לשמור על עצמו בכוח הדיבור והמעשה. אף על פי כן, יש בו פוטנציאל לעבור עבירה מתוך חוסר רצון פנימי לעבוד את ה'. | ||
# המדריגה של "רשע וטוב לו": אדם זה לא עובר עבירה באופן תדיר, אך לפעמים הוא חוטא בהרהור, דיבור או מעשה. יש בו יראת השבט ברמה כזו שמונעת ממנו לעבור עבירות באופן כללי. | # המדריגה של "רשע וטוב לו": אדם זה לא עובר עבירה באופן תדיר, אך לפעמים הוא חוטא בהרהור, דיבור או מעשה. יש בו יראת השבט ברמה כזו שמונעת ממנו לעבור עבירות באופן כללי. | ||
| שורה 26: | שורה 24: | ||
בלימוד התורה, ניתן למצוא את המדריגה של "עבד כנעני" גם בלימוד שלא לשמה, שבו הלומד מקבל את התורה או את מצוותיה מתוך מניע חיצוני ולא מתוך רצון פנימי לחיבור אל הקדושה. לדוגמה, לימוד תורה לשם פרנסה, או לימוד שהיא הדרך לידע את המעשה בלבד, אינם נחשבים ללימוד תורה לשמה. כל אלו נכנסים תחת הגדרה של "לימוד שלא לשמה", בו הלומד לא פועל מתוך חיבור פנימי אלא מתוך צורך חיצוני. | בלימוד התורה, ניתן למצוא את המדריגה של "עבד כנעני" גם בלימוד שלא לשמה, שבו הלומד מקבל את התורה או את מצוותיה מתוך מניע חיצוני ולא מתוך רצון פנימי לחיבור אל הקדושה. לדוגמה, לימוד תורה לשם פרנסה, או לימוד שהיא הדרך לידע את המעשה בלבד, אינם נחשבים ללימוד תורה לשמה. כל אלו נכנסים תחת הגדרה של "לימוד שלא לשמה", בו הלומד לא פועל מתוך חיבור פנימי אלא מתוך צורך חיצוני. | ||
=== | === עבודת עבד כנעני בקיום המצוות === | ||
בקיום המצוות ישנו אופן שנקרא "שלא לשמה", כפי שמציין רבנו הזקן בתניא. במצב זה, אדם מקיים את המצוות לא מתוך רצון פנימי אמיתי, אלא מתוך הרגל, ולפעמים מתוך תחושת חובה או ציפייה חיצונית. יש להבין כי גם קיום מצוות שלא לשמה, כפי שמצוין בתניא, יכול להתרחש ממניעים חיצוניים ולא מתוך רצון פנימי אמיתי, כך שלעיתים העבודה הרוחנית נעשית מתוך "מצוות אנשים מלומדה", כלומר מתוך הרגל, שהורגל בילדותו על ידי אביו ורבו. במקרה כזה, האדם מקיים את המצוות מתוך יראת הרצועה, אך אין חיבור פנימי או רצון אמיתי לקיום המצוות. לאחר זמן, הרגל זה הופך לטבע, והאדם מקיים את המצוות מתוך הרגל בלבד. | בקיום המצוות ישנו אופן שנקרא "שלא לשמה", כפי שמציין רבנו הזקן בתניא. במצב זה, אדם מקיים את המצוות לא מתוך רצון פנימי אמיתי, אלא מתוך הרגל, ולפעמים מתוך תחושת חובה או ציפייה חיצונית. יש להבין כי גם קיום מצוות שלא לשמה, כפי שמצוין בתניא, יכול להתרחש ממניעים חיצוניים ולא מתוך רצון פנימי אמיתי, כך שלעיתים העבודה הרוחנית נעשית מתוך "מצוות אנשים מלומדה", כלומר מתוך הרגל, שהורגל בילדותו על ידי אביו ורבו. במקרה כזה, האדם מקיים את המצוות מתוך יראת הרצועה, אך אין חיבור פנימי או רצון אמיתי לקיום המצוות. לאחר זמן, הרגל זה הופך לטבע, והאדם מקיים את המצוות מתוך הרגל בלבד. | ||
| שורה 35: | שורה 33: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[עבד עברי]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||