שלמה שניאור זלמן שניאורסון – הבדלי גרסאות
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה. | השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה. | ||
ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]]. | ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]]. בנו של ה'מגן אבות', הזהיר צפני השגת הגבול והטעויות שיימצאו בספר הנ"ל (המליץ 27.9.1903). | ||
שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה [[תשרי]] תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע". | שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה [[תשרי]] תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע". | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו (יחידו) '''יהודה לייב'''. | * בנו (יחידו) '''ר' יהודה לייב'''. אשתו פערל בת ר' אברהם דוב מאגאזאניק מברדיטשוב מגזע ר"מ מטשרנוביל. | ||
* חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער''' - אב"ד פאלצק. | * חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער הענלין''' - אב"ד פאלצק. | ||
*חתנו, ר' [[חנוך העניך גינזבורג]] - רבה של [[סמולנסק]] | ** בנו, דובער (בוריס). נישא לחיה-רחל ב"ר וולף וינארוב. 30.9.1919. באודסה. נפטר שם ב-1962. | ||
* בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' יעקב | ** בתו, צפורה. נישאה לגדליה בן הרב יצחק-יואל רפאלוביץ ט"ו סיון תרס"ב (המליץ 17.7.1902). | ||
** בנו, מנחם מענדל. נישא למושא ב"ר יחזקאל מייזל (המליץ 3.11.1902). | |||
** בנו, שלום. נפטר תשל"ד, בסט-פטרבורג. | |||
** בתו, מוסיא. | |||
*חתנו, הגאון ר' [[חנוך העניך גינזבורג]] - רבה של [[סמולנסק]] | |||
* בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי | |||
* בתו רבקה, נפטרה בתרצ"ט בפטרבורג (לנינגראד) | |||
==מחסידיו המפורסמים== | ==מחסידיו המפורסמים== | ||
| שורה 76: | שורה 82: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]] | [[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ס]] | |||