שלמה שניאור זלמן שניאורסון – הבדלי גרסאות

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
|שם=שלמה זלמן שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:Magen.jpg|250px|]]
|תמונה=Magen.jpg|250px
|תיאור=שער הספר מגן אבות
|תיאור=שער הספר מגן אבות
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
שורה 32: שורה 32:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק"צ]]. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]{{הערה|הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי"ק 'שלמה'.}}. לברית מילה היה [[הצ"צ]] סנדק{{הערה|רשימת היומן עמוד רפה.}}. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]]. למד יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של ר' [[נחמיה מדוברובנה]] אצל פיישע המלמד{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רפה (ושם שלמדו כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה כבן עשר).}}. [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, ב[[י' טבת]] [[ה'תר"ז]]. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ל[[לויבאוויטש]].
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק"צ]]. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]{{הערה|הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי"ק 'שלמה'.}}. לברית מילה היה [[הצ"צ]] סנדק{{הערה|רשימת היומן עמוד רפה.}}. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]]. למד יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של ר' [[נחמיה מדוברובנה]] אצל פיישע המלמד{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רפה (ושם שלמדו כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה כבן עשר).}}. [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, ב[[י' טבת]] [[ה'תר"ז]]. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, לליובאוויטש.


שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ"ז באייר]].  
שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ"ז באייר]].  
שורה 46: שורה 46:
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.


ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]].
ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]]. בנו של ה'מגן אבות', הזהיר צפני השגת הגבול והטעויות שיימצאו בספר הנ"ל (המליץ 27.9.1903).


שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה [[תשרי]] תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".  
שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה [[תשרי]] תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".  
שורה 60: שורה 60:


==משפחתו==
==משפחתו==
* בנו (יחיד) '''יהודה לייב'''.
* בנו (יחידו) ''' יהודה לייב'''. אשתו פערל בת ר' אברהם דוב מאגאזאניק מברדיטשוב מגזע ר"מ מטשרנוביל.
* חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער''' - אב"ד פאלצק.
* חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער הענלין''' - אב"ד פאלצק.
** בנו, דובער (בוריס). נישא לחיה-רחל ב"ר וולף וינארוב. 30.9.1919. באודסה. נפטר שם ב-1962.
** בתו, צפורה. נישאה לגדליה בן הרב יצחק-יואל רפאלוביץ  ט"ו סיון תרס"ב (המליץ 17.7.1902).
** בנו, מנחם מענדל. נישא למושא ב"ר יחזקאל מייזל (המליץ 3.11.1902).
** בנו, שלום. נפטר תשל"ד, בסט-פטרבורג.
** בתו, מוסיא.
*חתנו, הגאון ר' [[חנוך העניך גינזבורג]] - רבה של [[סמולנסק]]
* בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי
* בתו רבקה, נפטרה בתרצ"ט בפטרבורג (לנינגראד)


==מחסידיו המפורסמים==
==מחסידיו המפורסמים==
שורה 73: שורה 81:
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ס]]