ליקוי חמה – הבדלי גרסאות
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|ליקוי חמה|שמש (פירושונים)}} | |||
[[קובץ:ליקוי חמה.jpg|שמאל|ממוזער|ליקוי חמה]] | [[קובץ:ליקוי חמה.jpg|שמאל|ממוזער|ליקוי חמה]] | ||
'''ליקוי חמה''' | '''ליקוי חמה''' מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח נמצא בין כדור הארץ והשמש, ומסתיר את השמש או את חלקה מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-370 שנה. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם. | ||
==הליקוי== | ==הליקוי== | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
==במקרא ובגמרא== | ==במקרא ובגמרא== | ||
כבר בנביא אנו מוצאים התייחסות לפחדים אלו, וכך אומר הנביא ירמיהו (פרק י’): “כה אמר ה’ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה”. היינו, שאל להם לבני–ישראל לחשוש מליקוי המאורות, ורק על הגויים לחשוש מכך. | כבר בנביא אנו מוצאים התייחסות לפחדים אלו, וכך אומר הנביא [[ירמיהו]] (פרק י’): “כה אמר ה’ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה”. היינו, שאל להם לבני–ישראל לחשוש מליקוי המאורות, ורק על הגויים לחשוש מכך. | ||
בגמרא {{הערה|סוכה כט, א}} מוסבר שפסוק זה נאמר {{ציטוטון|בזמן שישראל עושין רצונו של מקום}}, שאז אין הם צריכים לחשוש מליקוי החמה או הלבנה. אולם באופן כללי יש בכך סימנים רעים, וכפי שמובא שם בגמרא, ש{{ציטוטון|בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך}}. | בגמרא{{הערה|סוכה כט, א}} מוסבר שפסוק זה נאמר {{ציטוטון|בזמן שישראל עושין רצונו של מקום}}, שאז אין הם צריכים לחשוש מליקוי החמה או הלבנה. אולם באופן כללי יש בכך סימנים רעים, וכפי שמובא שם בגמרא, ש{{ציטוטון|בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך}}. | ||
לעומת זאת, רבי מאיר סובר, שאין זה סימן רע לכל העולם, אלא “לשונאיהם של ישראל [בלשון סגי נהור] – מפני שמלומדים במכותיהן. משל לסופר [מורה] שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג”. אך בהמשך לדברי רבי מאיר, עורכת הגמרא הבחנה בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ואומרת: “בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל”. | לעומת זאת, רבי מאיר סובר, שאין זה סימן רע לכל העולם, אלא “לשונאיהם של ישראל [בלשון סגי נהור] – מפני שמלומדים במכותיהן. משל לסופר [מורה] שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג”. אך בהמשך לדברי רבי מאיר, עורכת הגמרא הבחנה בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ואומרת: “בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל”. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
===אצל רבותינו נשיאינו=== | ===אצל רבותינו נשיאינו=== | ||
בתורת החסידות נאמרו ביאורים רבים על אור השמש ואור הלבנה (תומצתו | בתורת החסידות נאמרו ביאורים רבים על אור השמש ואור הלבנה (תומצתו ב[[ספר הערכים]] כרך ג, עמ' רצד-שכה; ועוד). | ||
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התייחס לתופעת הליקוי | כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע התייחס לתופעת הליקוי ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] תרנ"ד (עמ' קלד) וכותב: | ||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון|ובדוגמה כזו הוא למעלה בבחינת זעיר אנפין ומל[כות], דסיהרא הוא בחינת מלכות שהמלכות אין לה אור מעצמה להאיר למטה כי אם מה שמקבלת משמש הוי' בחינת זעיר אנפין}} | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל [[הרבי]]=== | ||
הרבי חזה ליקוי חמה בגיל צעיר, אותו לא | [[הרבי]] חזה [[ליקוי חמה]] בגיל צעיר, אותו לא ראו בעירו, וזה הוכח לאחר מכן, כשהתרחש בנקודות שונות ברחבי העולם. | ||
הרבי | [[הרבי]] כותב{{הערה|[[ה' תמוז]] [[תשי"ז]]}} כי אין מברכים על ליקוי חמה, וכי {{ציטוטון|מובן שתופעה האמורה היאן טבעי אך עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת.}} | ||
ב[[כ"ט תמוז]] [[תנש"א]] התרחש [[ליקוי חמה]]. | |||
במהלך שיחתו לפני נשי ובנות ישראל דיבר הרבי {{הערה|התוועדויות תנש"א כרך ד, עמ' 308-9}}על גודל השפעת | במהלך [[שיחה|שיחתו]] לפני [[נשי חב"ד|נשי ובנות ישראל]] דיבר [[הרבי]]{{הערה|[[התוועדות|התוועדויות]] [[תנש"א]] כרך ד, עמ' 308-9}} על גודל השפעת ה[[תורה]] עד שגם השמים נעשים חדורים ב[[תורה]], מכיוון שבצבא השמים ניכר הביטול לה' בנוסף לעצם התנועה וההילוך של צבא השמים, דבר המלמד שיש מנהיג לעולם כפי שהיה אצל [[אברהם אבינו]]. | ||
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ב]], התרחש ליקוי שמש נוסף. הרב [[הירשל קרינסקי]] שאל את [[הרבי]] אם לאור שיחתו ל[[נשי חב"ד]] לגבי הלקח ב[[עבודת ה']] שיש להפיק מהליקוי, כדאי לפרסם את זמני הליקויים, ו[[הרבי]] הגיב{{הערה|אוצר מענות קודש סימן תרי"ג}}: | |||
{{ציטוטון|הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש – שאין לו כל יסוד כלל! ומבלבל לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב! אזכיר על ה[[ציון]].}} | |||
{{ציטוטון|הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש – שאין לו כל יסוד כלל! | |||
ומבלבל לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב! | |||
אזכיר על | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://chabad.info/magazine/296658/ מה אומר הרבי על ליקוי חמה] {{חב"ד אינפו|}} | |||
* [https://chabad.info/crown_heights/297500/ ליקוי חמה בארה"ב: כך זה נראה בחזית בית חיינו] {{חב"ד אינפו}} | |||
* [https://col.org.il/news/141601 הם חשבו שהרבי טעה, אבל לא!] {{חב"ד און ליין}} | |||
* [https://col.org.il/news/125334 כך נראה ליקוי חמה] {{חב"ד און ליין}} | |||
* [https://col.org.il/news/59248 וידאו על ליקוי חמה] {{חב"ד און ליין}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | |||