תליה לנסקלין – הבדלי גרסאות

'''תליה לנסקלין''' היא המצוה לבית דין<ref>ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) מצוה תקלה.</ref> לתלות את מי שנתחייב תליה בבית דין.

[[מגדף]] ועובד [[עבודה זרה]]<ref>כדברי חכמים בפרק נגמר הדין (סנהדרין מה, ב), החולקים על דברי רבי אליעזר שאומר ש'''כל''' אלו שנסקלו בבית דין, נתלין.</ref> שנתחייבו בבית דין [[סקילה]], ישנה מצוה לבית דין לתלות אותם לאחרי שנסקלו.{{ציטוט|תוכן=וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ. לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי|מקור=דברים כא, כב-כג}}אמרו חכמינו זכרונם לברכה<ref>סנהדרין מו, א.</ref> אלו שהתחייבו בבית דין סקילה, אחר שסוקלין אותם תולין אותם על עץ, ומקיפין שתי ידיו זו על זו ותולין אותו סמוך לשקיעת החמה ומתירין אותו מיד אחרי שתולים אותו. וקוברין אותו עם העץ שנתלה בו, ועם האבן שנסקל בו, שלא יאמרו הבריות זה העץ שנתלה בו פלוני.

'''איסור לינת המת''' הוא איסור להלין את התלוי על העץ<ref>ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) מצוה תקלו.</ref>, וזה מצוה לקבור אותו מיד (וכן את כל המתים<ref>ספר החינוך מצוה תקלז.</ref>), שנאמר "לא תלין נבלתו על העץ"<ref>דברים כא, כג.</ref>, זו מצות לא תעשה. ואפילו מי שמשהה ומלין את המת עם הקבורה שלא לכבודו עובר בלאו.

שאמרו שם כי קללת אלהים תלוי, כלומר, שלא יאמרו הבריות מפני מה זה תלוי, מפני שקלל את השם, ונמצא בהזכירם זה ובהעלותם הדבר בפיהם שהם מחללים שם שמים וגומלים רע לנפשם, והאל שחפץ בטובת בריותיו מנעם מזה מפני כך<ref>סנהדרין מו, ב.</ref>.

כמובא בגמרא<ref>בבא בתרא יז, א.</ref> "ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד".

אך יש מעלה בביאורו של האריז"ל, כי הפגם יכול לפעול רק על חיצוניותו של יהודי, אך פנימיותו היתה באמנה איתו, ואם כל יהודי שפנימיות נשמתו מאיר בגלוי אין טעם משפט מוות, גם לא הטעם של הזוהמא של "עטיו של נחש", כי אם "ותלית אותו על עץ" - זה (שמו שהיה אצל חטא עץ הדעת, שהיה) "נורא עלילה על בני אדם", זה רק מצד הקב"ה שפעל שיהיה ענין של מיתה בעולם<ref>לקו"ש חכ"ד שיחה א' פ' תצא.</ref>.

== הערות שוליים ==