ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

ליובאוויטש (עריכה)

גרסה מ־02:30, 12 בפברואר 2025

נוספו 1,910 בתים , 12 פברואר

←‏קישורים חיצוניים: הרחבה

לגאולת עולמים

54

עריכות

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בבית העלמין בליובאוויטש נמצאים אהלי כ"ק אדמו"ר הצ"צ, ובנו כ"ק אדמו"ר המהר"ש. והשטח בו גרו בעבר [[רבותינו נשיאינו]], משמש כיום כמוזאון לתולדות רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש.
-שנים רבות שלטה העזובה בליובאוויטש והרב [[דוד נחשון]] על פי הוראות הרבי הקים את אוהל רבותינו. כיום הרב [[גבריאל גורדון]] מתפעל את העשיה החב"דית בליובאוויטש, במקביל לשיקום בית העלמין והמבנים החב"דיים.
+שנים רבות שלטה העזובה בליובאוויטש, אחרי נפילת [[ברית המועצות]] שלח הרבי את הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] להקים את האוהל מחדש. כיום הרב [[גבריאל גורדון]] מתפעל את העשייה החב"דית בליובאוויטש, במקביל לשיקום בית העלמין והמבנים החב"דיים.
 ==השם==
-לא ידוע מה היה שם העיירה שניתן לה ע"י מייסדה, ולא ידוע אם בכלל נתנו לה שם. רק לאחר תקופה ניתן לה השם "ליובא" (שפירושו ברוסית ובפולנית: "אהבה"). ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת "וויטש", וכך נוצר השם המלא "ליובאוויטש"{{הערה|"ספר הזכרונות" פ"א. אך ראה בספר "ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" עמ' ו שכתבו, שמצינו מסמך משנת ה'רנ"ד, שכבר בו נקראת ליובאוויטש בשם זה ("ליובאוויטש"). ובעמ' יא כתבו : "ברשימה אחרת של הרבי, מובאת הערכה באשר לתקופה שבה החלה העיירה להיקרא בשם זה: "הגאון שלום שלמה, זקן הרבנית של הרה"צ ד' יששכר דוב, בהיותו ילד שמע מפי זקנים וישישים שהם היו רגילים לקרוא שם היישוב "ליובא" כמו שהיו קוראים אותה בילדותם". ומזה יש לשער אשר בשנות ה'ש"נ - ה'ש"ס (1560 - 1590) לערך נקראה שם העיר "ליובאוויטש".}}.
+לא ידוע מה היה שם העיירה שניתן לה ע"י מייסדה, ולא ידוע אם בכלל נתנו לה שם. רק לאחר תקופה ניתן לה השם "ליובא" (שפירושו ברוסית ובפולנית: "אהבה"). ובמשך הזמן צורפה גם הסיומת "וויטש", וכך נוצר השם המלא "ליובאוויטש"{{הערה|"ספר הזכרונות" פ"א. אך ראו בספר "ליובאוויטש - ערש חסידות חב"ד" עמ' ו שכתבו, שמצינו מסמך משנת ה'רנ"ד, שכבר בו נקראת ליובאוויטש בשם זה ("ליובאוויטש"). ובעמ' יא כתבו : "ברשימה אחרת של הרבי, מובאת הערכה באשר לתקופה שבה החלה העיירה להיקרא בשם זה: "הגאון שלום שלמה, זקן הרבנית של הרה"צ ד' יששכר דוב, בהיותו ילד שמע מפי זקנים וישישים שהם היו רגילים לקרוא שם היישוב "ליובא" כמו שהיו קוראים אותה בילדותם". ומזה יש לשער אשר בשנות ה'ש"נ - ה'ש"ס (1560 - 1590) לערך נקראה שם העיר "ליובאוויטש".}}.
-הרבי הריי"צ כותב{{הערה|שם}}, שהשם "ליובא" ניתן לעיירה על שם ה[[אהבת ישראל]] שאפיינה את דמותו של מייסד העיירה, יהודי בשם [[ר' מאיר]], שהתפרסם באהבתו לכל אחד. ר' מאיר הרבה לגמול חסד עם כולם, ושמו נודע לתהלה בכל הסביבה והתפרסם למרחקים. על שמו נקראה העיירה אותה הקים בשם "ליובא" (אהבה).
+[[המהרי"ל]] (אח רבינו הזקן) כותב{{הערה|שארית יהודה למהרי"ל (אחי רבינו הזקן), אבן העזר סי' נב (בתשובה ששלח לכ"ק אדמו"ר הצ"צ בעניין כתיבת שם "ליובאוויטש" בגט)}}, שהשם ניתן על שמו של השר הראשון שהקים את העיירה, ששמו היה "לובייעצקי".
-ו[[המהרי"ל]] (אח רבינו הזקן) כותב{{הערה|שארית יהודה למהרי"ל (אחי רבינו הזקן), אבן העזר סי' נב (בתשובה ששלח לכ"ק אדמו"ר הצ"צ בעניין כתיבת שם "ליובאוויטש" בגט)}}, שהשם ניתן על שמו של השר הראשון שהקים את העיירה, ששמו היה "לובייעצקי".
+לעומת זאת הרבי הריי"צ כותב{{הערה|שם}}, שהשם "ליובא" ניתן לעיירה על שם ה[[אהבת ישראל]] שאפיינה את דמותו של מייסד העיירה, יהודי בשם [[ר' מאיר]], שהתפרסם באהבתו לכל אחד. ר' מאיר הרבה לגמול חסד עם כולם, ושמו נודע לתהלה בכל הסביבה והתפרסם למרחקים. על שמו נקראה העיירה אותה הקים בשם "ליובא" (אהבה).
 ==מיקום==
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 "ליובאוויטש, הנמצאת בפלך מוהילוב (במחוז בבינוביץ, ואחר-כך במחוז אורשה) ושוכנת על נהר דנייפר שברוסיה הלבנה, היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד, והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתיחד לנפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו. זו הסיבה לעובדה שצדיקים נסתרים רבים קשרו את גורלם עם ליובאוויטש והטביעו עליה את חותמם, עד שאנשים המתוודעים אל תולדותיה של ליובאוויטש, מראשית ייסודה, מתרשמים ממנה כעיר אגדית, הקשורה בפרק מרתק ומותח של חיים יהודים".|מרכאות=כן}}
-מרכז העיירה שימש בעבר כמקום השוק מרכזי, שבו התרכזו החנויות{{הערה|כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מזכיר את רחבת השוק (חידושים לג, ד): "שהשער של המטלה ההולכת לעיר דובראוונא והשער של המטלה ההולכת לוויטעפסק או לרודניא אינן מכוונות כלל זה נגד זה... שכולם מפולשים לפלטיא הוא הרחוב שבאמצע העיר ששם החנויות כולם".}}. כל יום ראשון היה שוק של הגוים מכפרי הסביבה, שהיו מביאים התוצרת שלהם למכור, וקונים בחנויות את מה שהם צריכים{{הערה|"ליובאוויטש וחיילה" מאת הרב רפאל כהן.}}. בעיירה היה מתקיים גם יריד, במשך חודש אחד בשנה (ינואר), ואליו היו באים אנשים משקלאב, וויטעבסק, מוהילוב, ומעוד מקומות{{הערה|שו"ת הצ"צ או"ח סי' כד. אמנם בעיר ווילנא היה נדפס לוח שנה, ובסופו רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת (ינואר) והשני בחודש תמוז (יוני). וכן באתר של העיירה "ירידים - עם יבוא סחורות עד 1.5 מיליון רובל. היו 2 ירידים: 29 ביוני. ומ-6 בינואר עד 6 בפברואר".}}.
+מרכז העיירה שימש בעבר כמקום השוק מרכזי, שבו התרכזו החנויות{{הערה|כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מזכיר את רחבת השוק (חידושים לג, ד): "שהשער של המטלה ההולכת לעיר דובראוונא והשער של המטלה ההולכת לוויטעפסק או לרודניא אינן מכוונות כלל זה נגד זה... שכולם מפולשים לפלטיא הוא הרחוב שבאמצע העיר ששם החנויות כולם".}}. כל יום ראשון היה שוק של הגוים מכפרי הסביבה, שהיו מביאים התוצרת שלהם למכור, וקונים בחנויות את מה שהם צריכים{{הערה|"[[ליובאוויטש וחייליה]]" מאת הרב [[רפאל נחמן כהן]].}}. בעיירה היה מתקיים גם יריד, במשך חודש אחד בשנה (ינואר), ואליו היו באים אנשים משקלאב, וויטעבסק, מוהילוב, ומעוד מקומות{{הערה|שו"ת הצ"צ או"ח סי' כד. אמנם בעיר ווילנא היה נדפס לוח שנה, ובסופו רשימת הירידים האמורים להתקיים במשך השנה. בעיירה ליובאוויטש רשומים כל שנה שני ירידים, האחד בחודש טבת (ינואר) והשני בחודש תמוז (יוני). וכן באתר של העיירה "ירידים - עם יבוא סחורות עד 1.5 מיליון רובל. היו 2 ירידים: 29 ביוני. ומ-6 בינואר עד 6 בפברואר".}}.
 בעבר היה בעיירה מספר [[בתי כנסת]] (בנוסף לבית הכנסת בחצר הרבי): בנימינ"ס שטיבל, הבית מדרש (כך שמו), גולדעס מנין, טומסקער מנין, בית הכנסת על יד האהל, ומנין חחלוקא. בנוסף לכך היה בעיירה טחנת קמח של מים (על יד גשר הנהר). בית מרחץ ומקוה. אורוות סוסים, מחסן עצים ובית מרקחת. ברחוב חחלוקא היה בית הדואר (עם טלגרף). תחנות הרכבת הקרובות לליובאוויטש נמצאות ברודניה ובקרסנה. בעבר הדרכים היו בלי כביש, והיו עגלונים שהיו נוסעים עד תחנת הרכבת{{הערה|ראה "ליובאוויטש וחיילה"}}.
@@ שורה 73: / שורה 73: @@
 ===תקופת אדמו"ר הזקן===
+[[קובץ:ציור של ליובאוויטש תקע"ב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ציור של העיירה ליובאוויטש בשנת תקע"ב]]
 בשנים: תקט"ז - תקי"ז, היה
 כ"ק רבינו הזקן, בהיותו ילד כבן 11-12, נשלח ע"י אביו לעיירה ליובאוויטש ללמוד אצל הגאון ר' יוסף. ר' יוסף מסרו לחתנו ר' יששכר בער מקאבילניק שילמד אותו. במשך שתי שנים (תקט"ז - תקי"ז) למד רבינו בליובאוויטש. בתקופה זו התאכסן בדירתו של ר' נפתלי 'בטלן' ושצערע-דוואשע החנוונית. קביעת מקום לימודו היה בחדר השני של בית המדרש "פועלי צדק משכימי קום"{{הערה|ראה "ליובאוויטש ערש חסידות חב"ד. אך בספר בית רבי פ"א כתב: "בהיותו בן י"ב שנה לקח לו אביו לרב, את הרה"ק רבי ישכר בער זלה"ה מגיד מישרים דליובאוויטש. וכאשר התחיל הרב ללמוד עמו נבהל משמוע גודל חריפותו ובקיאותו, ואמר לאביו שבנו אינו צריך לרב, ופסק מללמוד עמו. ומאז היה לומד בפני עצמו בשקידה נפלאה יומם ולילה ושמו הטוב יצא למרחוק".}}. על המקום בו למד רבינו הזקן, הוקמה לימים חצר רבותינו נשיאינו.
@@ שורה 111: / שורה 112: @@
 ===תקופת אדמו"ר הרש"ב===
-בקיץ תרנ"ז (1897) ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים. וגם התחיל לבנות מקוה אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה הקודם במקום. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב דוד יעקובסון.
+{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]}}
+בקיץ תרנ"ז (1897) ייסד אדמו"ר הרש"ב את ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. וגם התחיל לבנות מקוה אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה הקודם במקום. רב העיירה ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב היה הרב דוד יעקובסון.
 בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, ובט"ז חשוון תרע"ו עזבו הרבי ומשפחתו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.
@@ שורה 121: / שורה 123: @@
 אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי תרע"ח (1918), התנחלה העירייה בחצר הרבי. בתחילת חודש ניסן תרפ"א (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות אדמו"ר מוהרש"ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הגוים.
-בעקבות עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.
+בעקבות עזיבת הרבי הרש"ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות{{הערה|[https://chabad.info/magazine/300114/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש{{אינפו}}]}}.
 ===תקופת אדמו"ר הריי"צ===
@@ שורה 156: / שורה 158: @@
 [[קובץ:בית-הארחה-בליובאוויטש.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|בית הארחה בעיירה ליובאוויטש]]
-בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח{{הערה|[https://chabad.info/news/474947/ י"ג ניסן: בית הארחה הוקם בעיירה ליובאוויטש{{תמונה}}{{אינפו}}]}}, שוחזר המקוה, ה'[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל]]' ו'''חצר רבותינו נשיאנו'''.
+בשנים האחרונות נבנו בעיירה בתי אירוח{{הערה|באותו מקום בו שכן בית ההארחה של ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר הרש"ב.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/474947/ י"ג ניסן: בית הארחה הוקם בעיירה ליובאוויטש{{תמונה}}{{אינפו}}]}}, שוחזר המקוה, ה'[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל]]' ו'''חצר רבותינו נשיאנו'''.
 [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש| אוהל רבותינו נשיאינו]] והמקומות הקדושים בעיירה שופצו ושוחזרו.
@@ שורה 181: / שורה 183: @@
 כיום במקום נבנה מוזיאון הסוקר את תולדות רבותינו נשיאינו בעיירה.
-ה'זאל' ובתי [[רבותינו נשיאנו]] שוחזרו.
+[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|ה'זאל']] ובתי [[רבותינו נשיאנו]] שוחזרו.
 ==בית שניאורסון==
@@ שורה 192: / שורה 194: @@
 *'''מספר הזכרונות:''' "בהזדמנות מסוימת אמר אדמו"ר בעל ה"צמח צדק": "ליובאוויטש" מבוססת על אהבה. בגמרא ישנה מחלוקת: "שמא - מילתא היא, או לאו מילתא היא" (השם מהווה דבר לעצמו או לא). רבי מאיר סובר: "שמא מילתא היא", הוא היה מדייק בשם (כפי שהגמרא מספרת על איש ששמו היה בידור, ורבי מאיר אמר ששם זה רומז להתנהגות בלתי ראויה, ככתוב: כי דור תהפוכות המה). מייסד הישוב "ליובאוויטש" נקרא בשם רבי מאיר בעל צדקה וחסד , ובהתנהגותו השרה על המקום רוח אהבה, "שמא - מילתא היא". נאמר גם:"וכל אשר יקרא לו האדם, נפש חיה, הוא שמו", כי חיותו של הנברא באה באמצעות ה"צינור" של השם הנכון. "ליובאוויטש" היא "צנור" לאהבה חסידית ולידידות. על האדם לרחם על עצמו ועל הזולת, ואיש את רעהו יעזור לשפר את המדות הטובות ואת דרכי עבודת ה׳ עפ"י תורת החסידות. עד כאן דברי בעל ה"צמח צדק". אין, איפוא, פלא בכך ש"חב"ד" ו"ליובאוויטש" נעשו שמות נרדפים, שהפרו זה את זה והשפיעו זה על זה".
-{{ליובאוויטש}}
 ==ראו גם==
@@ שורה 205: / שורה 205: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*[https://anash.org/century-old-blueprint-reveals-unkown-details-about-lubavitch/ שרטוט מלפני מאה שנה חושף פרטים לא ידועים על ליובאוויטש] באתר {{אנש}} [המקור באנגלית]
+*[https://mylubavitch.ru/ ליובאוויטש שלי] אתר המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר
-*[http://www.mylubavitch.org/ ליובאוויטש שלי] אתר המתעד את תולדות חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש ברוסיה ומידע למבקר
+* {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב"ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]].
+* '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240031 ישיבת תומכי תמימים]''', מתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]], באתר {{ספרייה|}}.
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.
+* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג באלול ה'תשע"ז
+*[https://anash.org/century-old-blueprint-reveals-unkown-details-about-lubavitch/ שרטוט מלפני מאה שנה חושף פרטים לא ידועים על ליובאוויטש] באתר {{אנש}} (המקור באנגלית)
 *[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9.pdf בית משיח התלווה לביקור בית דין רבני חב"ד באה"ק - בעיירה ליובאוויטש]
 *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגית "ליובאוויטש" באתר {{אינפו}}]
+*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 תגית: ליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+{{ליובאוויטש}}
 {{תבנית:עיירות ברוסיה}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]
 [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
+[[קטגוריה:שואה]]