חסידות ביאלא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== רבי יחיאל יהושע מביאלא == | == רבי יחיאל יהושע מביאלא == | ||
שמונה עשרה שנים | שמונה עשרה שנים לאחר מכן בשנת [[תרפ"ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות. | ||
לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו. | לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. | רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. | ||
== הקשר של החסידות עם [[רבותינו | == הקשר של החסידות עם [[רבותינו נשיאינו]] == | ||
רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]}}. | רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]}}. | ||
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} | בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} | ||
בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל | בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.}} | ||
לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב"ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב"ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו. כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ. | |||
באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב"ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח{{הערה|בחו"ל חל החג שמונה ימים}} ממספר קוביות סוכר בלבד{{הערה|מצות לא ניתן היה להשיג}}. בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות {{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של החלקת יהושע מביאלא) חלק א, עמ' רמב.}}. | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
== החסידות כיום == | == החסידות כיום == | ||
לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע"פ החלטת רוב החסידים, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע"י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו | לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע"פ החלטת רוב החסידים, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע"י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשווייץ. רבי בן ציון התפרסם בעיקר בזכות עשרות רבות של ספריו וחיבוריו התורניים הנקראים בשם ספר 'מבשר טוב', ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בכל הריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]]. | ||
מספר פעמים ביקר בבית חב"ד בורשא שבפולין בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]{{הערה|שם=האדמו”ר מביאלא זצ”ל|{{קישור חבד און ליין|162349|נפטר זקן אדמו”רי מועצת אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל||ב' אייר תשפ"ד}}}}{{הערה|תיעוד מביקורו ב[[ניסן]] [[תשפ"ג]] בתוך: [bechatzros.com/post/__025 קרישקעס: חדשות מעניינות ומדהימות מהשבוע בחצרות הקודש מסביב לעולם] באתר בחצרות הקודש (אידיש).] {{וידאו}}}}. | מספר פעמים ביקר בבית חב"ד בורשא שבפולין בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]{{הערה|שם=האדמו”ר מביאלא זצ”ל|{{קישור חבד און ליין|162349|נפטר זקן אדמו”רי מועצת אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל||ב' אייר תשפ"ד}}}}{{הערה|תיעוד מביקורו ב[[ניסן]] [[תשפ"ג]] בתוך: [bechatzros.com/post/__025 קרישקעס: חדשות מעניינות ומדהימות מהשבוע בחצרות הקודש מסביב לעולם] באתר בחצרות הקודש (אידיש).] {{וידאו}}}}. | ||