ישראל סרוג – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==הפולמוס== | ==הפולמוס== | ||
כאשר הודפס לראשונה הספר "עמק המלך", בשיטת הר"י סרוג, התעורר פולמוס בנוגע לשיטתו. כמה מהמקובלים ההולכים בשיטת הרח"ו יצאו בחריפות נגד שיטת הספר{{הערה|ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".}}. רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג, מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] שמזהיר{{הערה|עטרת צבי טו עב}} לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג, מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא הייתה מקובלת בידו שיטה זו. | כאשר הודפס לראשונה הספר "עמק המלך", בשיטת הר"י סרוג, התעורר פולמוס בנוגע לשיטתו. כמה מהמקובלים ההולכים בשיטת הרח"ו יצאו בחריפות נגד שיטת הספר{{הערה|ראה שם הגדולים מערכת ספרים אות ק' בסופו, ערך "קבלה".}}. רבים מהמקובלים הספרדיים לא למדו את תורת מהר"י סרוג, מפני שחששו לאזהרת רבי חיים ויטאל שלא ללמוד בספרים אחרים. אחריהם נמשך רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]] שמזהיר{{הערה|עטרת צבי טו עב}} לא ללמוד בקבלת מהר"י סרוג, מכיון שמדברי הרח"ו נראה שלא הייתה מקובלת בידו שיטה זו. אם כי כתבי הרמ''ע מפאנו, תלמיד מהר''י סרוג, אפשר ללמוד יחד עם כתבי האר''י. | ||
היו מקובלים שקבעו כי אין סתירה בין תורת הר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל. רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. | היו מקובלים שקבעו כי אין סתירה בין תורת הר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל. רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} מובא דרוש המיוסד על קבלה זו, וכן בספרי ה[[מגיד ממעזריטש]] מובאים דרושים מהספר. [[הרבי]] מציין כי אצל המגיד היה צורך ברישיון מיוחד לייסד עניני חסידות על דברי הספר "עמק המלך"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=408&hilite= ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח]. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=116 ש"פ האזינו תשמ"ב] הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.}}. | בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} מובא דרוש המיוסד על קבלה זו, וכן בספרי ה[[מגיד ממעזריטש]] מובאים דרושים מהספר. [[הרבי]] מציין כי אצל המגיד היה צורך ברישיון מיוחד לייסד עניני חסידות על דברי הספר "עמק המלך"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&st=&pgnum=408&hilite= ד"ה והחכמה מאין תמצא תשמ"ח]. וב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=116 ש"פ האזינו תשמ"ב] הובא מעין זה, אך בכיוון ההפוך, שהמגיד נתן רשיון מפורש להסתמך על הספר ולכן הוא מוסמך.}}. | ||
בוויכוח המפורסם בין קאפוסט לליובאוויטש<ref>ראה באריכות המלך במסיבו ח"ב ע' רסז</ref> אודות אותיות דרשימו אם נגע בהם הצמצום או לא, טען מהרש"ז מקאפוסט שאין לסמוך על קבלת הר"י סרוג, אך לעו"ז בליובאוויטש טענו שמקובלת בידינו מרבותינו נשיאינו<ref>שם ע' רפז (מכתב מהרש"ז מקאפוסט) ורצ (מכתב הר"ד תומרקין)</ref>. | |||
במקום אחד התבטא [[הרבי]] שהספר "עמק המלך" מוזכר בחסידות פעמים ספורות, ורובם בהגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]], והנשיאים שאחריו הוסיפו מעט{{הערה|1=ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל. המלך במסיבו שם.}}. ובמקום אחר התבטא שדבריו מובאים ריבוי פעמים בדרושי הצמח צדק, בתור יסוד לביאור על פי חסידות, ולפעמים אפילו מדגיש שהענין לא נמצא בכתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל, ואף על פי כן סומך על זה{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/27a.htm לקוטי תורה שיר השירים כז, א] - הובא באג"ק שם, וכן בחלק כ"א ע' קח. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ], שלמרות שלכאורה אין זו מעלה שהענין לא נזכר בעץ חיים, שהרי בכך פוחתת סמכותו, אף על פי כן ציין זאת הצמח צדק - בגלל החשיבות לדייק בכל ענין בתורה.}}; ומכאן הוכחה שהוא בר סמכא, למרות הרעש שעוררו כנגדו הספרדים{{הערה|ש"פ האזינו תשמ"ב הנ"ל.}}. כמו כן בעוד מספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת הר"י סרוג - ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. | במקום אחד התבטא [[הרבי]] שהספר "עמק המלך" מוזכר בחסידות פעמים ספורות, ורובם בהגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]], והנשיאים שאחריו הוסיפו מעט{{הערה|1=ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל. המלך במסיבו שם.}}. ובמקום אחר התבטא שדבריו מובאים ריבוי פעמים בדרושי הצמח צדק, בתור יסוד לביאור על פי חסידות, ולפעמים אפילו מדגיש שהענין לא נמצא בכתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל, ואף על פי כן סומך על זה{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/27a.htm לקוטי תורה שיר השירים כז, א] - הובא באג"ק שם, וכן בחלק כ"א ע' קח. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ], שלמרות שלכאורה אין זו מעלה שהענין לא נזכר בעץ חיים, שהרי בכך פוחתת סמכותו, אף על פי כן ציין זאת הצמח צדק - בגלל החשיבות לדייק בכל ענין בתורה.}}; ומכאן הוכחה שהוא בר סמכא, למרות הרעש שעוררו כנגדו הספרדים{{הערה|ש"פ האזינו תשמ"ב הנ"ל.}}. כמו כן בעוד מספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת הר"י סרוג - ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. | ||
עם זאת, [[הרבי]] התבטא ש"אלו המחפשים ביאורים דוקא בענינים שמקורם בעמק המלך, שלא זו הדרך, ויש די עמקות בעניני חסידות, כמו [[המשך תער"ב]], וגם בענינים שבעמק המלך שהובאו בחסידות, ואין מקום לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמק המלך, ובפרט שיש הרבה ענינים לחדש בחסידות ובקבלה מלבד זה"{{הערה|ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל.}}. | עם זאת, [[הרבי]] התבטא ש"אלו המחפשים ביאורים דוקא בענינים שמקורם בעמק המלך, שלא זו הדרך, ויש די עמקות בעניני חסידות, כמו [[המשך תער"ב]], וגם בענינים שבעמק המלך שהובאו בחסידות, ואין מקום לחדש ללמוד דוקא ענינים חדשים בעמק המלך, ובפרט שיש הרבה ענינים לחדש בחסידות ובקבלה מלבד זה"{{הערה|ד"ה והחכמה תשמ"ח הנ"ל.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*יוסף יצחק טריאסטר, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf צמצום מבהיל]''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ"ה עמוד 34 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||