1,069
עריכות
←המשל ליחודים הוא דוקא מיחוד גשמי
| (25 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יחוד''' הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני [[פרצוף|פרצופים]] עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם. | {{מפנה|יחוד|איסור התייחדות בין איש ואישה|איסור יחוד}} | ||
{{מקורות}} | |||
'''יחוד''' הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני [[פרצוף|פרצופים]] עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם הנקרא [[חיה (חלק הנפש)|חיה]]. | |||
==יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים== | ==יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים== | ||
{{ערך מורחב|ה' הוא האלוקים}} | |||
יחוד של שם [[הוי"ה]] ושם [[אלהי"ם]] ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם [[הוי"ה]] יורד למטה לשם [[אלהי"ם]] ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז ה[[אל"ף]] של שם [[אדנ"י]] קודמת ל[[יו"ד]] של שם [[הוי"ה]], ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם [[אלהי"ם]] עולה למעלה ונכלל בשם [[הוי"ה]] ואז ה[[יו"ד]] קודם ל[[אל"ף]]. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת [[יש]], אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת [[אין]]. | יחוד של שם [[הוי"ה]] ושם [[אלהי"ם]] ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם [[הוי"ה]] יורד למטה לשם [[אלהי"ם]] ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז ה[[אל"ף]] של שם [[אדנ"י]] קודמת ל[[יו"ד]] של שם [[הוי"ה]], ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם [[אלהי"ם]] עולה למעלה ונכלל בשם [[הוי"ה]] ואז ה[[יו"ד]] קודם ל[[אל"ף]]. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת [[יש]], אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת [[אין]]. | ||
==דרגות | ==דרגות ביחוד== | ||
שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]]. ש[[יחודא עילאה]] הוא ייחוד של [[אבא]] ו[[אמא]], ו[[יחודא תתאה]] הוא יחוד של [[זעיר]] ו[[נוקבא]]. | שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]]. ש[[יחודא עילאה]] הוא ייחוד של [[אבא]] ו[[אמא]], ו[[יחודא תתאה]] הוא יחוד של [[זעיר]] ו[[נוקבא]]. | ||
==המשכת נבראים חדשים על ידי | ==יחוד משפיע ומקבל== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יחוד פנים בפנים]], [[יחוד פנים באחור]], [[יחוד אחור בפנים]], [[יחוד אחור באחור]]}} | |||
בהתאחדות והשפעה של [[משפיע ומקבל|משפיע]] ו[[משפיע ומקבל#מקבל|מקבל]], ישנן ארבע דרגות באופן פעולת היחוד. | |||
הדרגה הנמוכה ביותר היא [[יחוד אחור באחור]], מחיצוניותי של המשפיע לחיצוניותו של המקבל{{הערה|באתי לגני תש"י, אותיות ו-ח, ומבואר בבאתי לגני תשל"ז.}}, והדרגה הגבוהה ביותר היא [[יחוד פנים בפנים]], שההשפעה באה מפנימיותו של המשפיע וחודרת בפנימיות המקבל. | |||
ה'פנים' מסמלות את הרצון והתענוג הפנימי בקשר ובהשפעה, ואילו צד ה'אחור' מסמל את המעורבות בקשר ובהשפעה כמעשה חיצוני בלבד. | |||
היחוד החיצוני הינו הכנה והקדמה ליחוד הפנימי, שיכול להיעשות בשלימות דווקא על ידו. | |||
== המשל ליחודים הוא דוקא מיחוד גשמי == | |||
סיבה שכינו בזוהר ובספרי הקבלה את היחודים העליונים בלשון זיווג גשמי, עלינו להעמיק בהבחנה בין יחוד דכר ונוקבא (זכר ונקבה), ולמה נדרש להמשיל את השפעת האור הרוחני על פי תהליכים גשמיים. | |||
ההבחנה הראשונה היא בין סוגי השפעה: שפע רב לתלמיד או עזרה מצד עשיר לעני, לעומת שפע הנובע מיחוד דכר ונוקבא. בשפעת עשיר לעני, התהליך הוא חד-צדדי – העשיר נותן, והעני מקבל. כלומר, אין כאן שום סיטואציה שבה שני הצדדים משתלבים יחד בצורה הדדית ומשפיעים זה על זה. | |||
לעומת זאת, בזיווג דכר ונוקבא, יש חיבור ושיתוף פעולה בין שני כוחות – זכר ונקבה – השפעה שמגיעת מצד אחד (הזכר), אך יש כאן גם שיתוף מצד השני (הנקבה) כי היא לא רק מקבלת את השפע, אלא היא גם נותנת משלה וגם מאפשרת את המשך הצמיחה וההולדה של משהו חדש ומחודש. | |||
הנקבה אמנם נקראת "מקבלת", אך למעשה, ממנה עיקר הוולד, כי יש את זרע האישה ("אישה מזרעת תחילה"), ובנוסף יש גם זרע האיש שדווקא שניהם יחד יש את הכח להוליד. ונקראת "מקבל" ככי זרע הנקבה אין בה כח להקפיא ולהתרקם ממנו הולד רק ע"י זרע הזכר וכמו ה[[חלב]] שנקפא להיות גבינה ע"י שנותנים בו [[קיבה]]. | |||
ולכן המשילו היחודים העליונים "יחוד [[ז"א]] ו[[נוקבא]]" ל"זיווג זכר ונקבה". כי ביחוד העליון יש גם בחינת [[העלאת מיין נוקבין|מ"ן]] וגם [[מים דוכרין|מ"ד]]. | |||
זאת אומרת שיש הן את ההמשכה שנמשך מלמעלה מ[[חכמה עילאה]] שבה מלובש [[אור א"ס ב"ה]] - [[מים דוכרין|מ"ד]]. אך יחד עם זאת הייחוד נפעל על ידי ה[[העלאת מיין נוקבין|העלאת מ"ן]], (שהמלכות דאצילות מתלבשת בבי"ע לברר בירורין) שהוא בירורי [[רפ"ח ניצוצים]] על ידי שהאדם מתפלל ב[[אהבה ויראה]] בכח ה[[אכילה]] ו[[שתיה]] שהוא בירורי [[קליפת נוגה]], וכן על ידי המצוות הגשמיות כמו ה[[צמר]] מה[[ציצית]] וקלף ד[[תפילין]]. | |||
ושרש ה[[מ"ן]] גבוה מאד לפי שהיא מ[[עולם התהו]]. אך למרות זאת דווקא ה[[מים דוכרין|מ"ד]] (שנמשל לזרע האיש) הוא המברר המ"ן (ולאחר הבירור, עולה ב[[ס"ג]] שלמעלה מ[[מים דוכרין|מ"ד]] של [[שם מ"ה|מ"ה]]). | |||
ולכן הוכרחו להמשיל יחוד העליון לזיווג דכר ונוקבא דייקא אע"פ שהוא משל גשמי מאד{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט, א.}}. | |||
==המשכת נבראים חדשים על ידי יחוד== | |||
על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות [[בי"ע]], מבואר ש[[נשמות ישראל]] נמשכות על ידי ייחוד בבחינת [[זיווג גופני]], ו[[מלאכים]] נמשכים על ידי בחינת [[זיווג נשיקין]]. | על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות [[בי"ע]], מבואר ש[[נשמות ישראל]] נמשכות על ידי ייחוד בבחינת [[זיווג גופני]], ו[[מלאכים]] נמשכים על ידי בחינת [[זיווג נשיקין]]. | ||
== | ==ראו גם== | ||
יחוד | *[[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]] | ||
*[[יחוד מ"ה וב"ן]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||