התכללות (המידות) – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==תיקון המידות== | ==תיקון המידות== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תיקון המידות]]}} | |||
מהות הקליפות הוא שהן מרגישות את עצמן מציאות עצמאית{{הערה|שמצד האמת הרגשה זו היא שקר גמור, שהרי כל מציאותם היא מאלוקות.}}. במילים פשוטות: עצם הרגשת האדם את עצמו (ה"מודעות העצמית") היא כבר קליפה, וככל שאדם יותר גס רוח ומחשיב את עצמו הוא רחוק ונפרד יותר מאלוקות. | מהות הקליפות הוא שהן מרגישות את עצמן מציאות עצמאית{{הערה|שמצד האמת הרגשה זו היא שקר גמור, שהרי כל מציאותם היא מאלוקות.}}. במילים פשוטות: עצם הרגשת האדם את עצמו (ה"מודעות העצמית") היא כבר קליפה, וככל שאדם יותר גס רוח ומחשיב את עצמו הוא רחוק ונפרד יותר מאלוקות. | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
והיינו, מספר המילים שבה (מ"ב, 42) הוא ה"האור", שעניינו גבורה{{הערה|כי בשם היוצא מראשי תיבות של "[[אנא בכח]]" יש 42 אותיות, ושם זה שייך לעניין העליות ולמידת הגבורה.}}, ואילו ה"כלי" בו שוכן האור הוא "ואהבת" - חסד. | והיינו, מספר המילים שבה (מ"ב, 42) הוא ה"האור", שעניינו גבורה{{הערה|כי בשם היוצא מראשי תיבות של "[[אנא בכח]]" יש 42 אותיות, ושם זה שייך לעניין העליות ולמידת הגבורה.}}, ואילו ה"כלי" בו שוכן האור הוא "ואהבת" - חסד. | ||
והיינו, שההתבוננות בפרשה זו מביאה את האדם לאהבת ה' (שהיא מצד החסד). אבל לא כדרך אהבה "רגילה" | והיינו, שההתבוננות בפרשה זו מביאה את האדם לאהבת ה' (שהיא מצד החסד). אבל לא כדרך אהבה "רגילה" (בה האדם אוהב וחושק בדבר עבור עצמו), אלא הפוך – אהבה שכל עניינה ביטול כל מציאותו כלפי הבורא{{הערה|עניין אהבה זו התבאר באריכות בפרק נ' בתניא, ראה שם ובביאורי הרב ווינברג והרב יואל כאהן.}}. | ||
מצד ה"אור" – זהו גבורה (הסתלקות, ביטול), אבל מצד ה"כלי" זוהי אהבה (הבאה ממדת החסד). | מצד ה"אור" – זהו גבורה (הסתלקות, ביטול), אבל מצד ה"כלי" זוהי אהבה (הבאה ממדת החסד). | ||