איסור לפחד במלחמה – הבדלי גרסאות

אחד מ[[מצוות]] ה[[תורה]] בדיני ה[[מלחמה]]<ref name=":0">[[ספר החינוך]] (סדר דפוס פרנקפורט) תקכה.</ref> היא, ה'''איסור לפחד במלחמה''' מהמלחמה ומהאוייבים, ושלא לברוח מפניהם, ורק להתגבר נגדם ולהתחזק ולעמד בפני האוייבים, ולנצחם.

האיסור לפחד במלחמה נאמר ונכפל כמה וכמה פעמים בתורה, ואחד מהפעמים היא:{{ציטוט|תוכן=לֹא תִירָא מֵהֶם . . לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא|מקור=דברים ז, פסוקים חי, כו}}

לא לפחד כי כל אחד מישראל תריך להיות ללו [[ביטחון]] מוחלט בהקב"ה, ולא יירא על גופו במקום שיוכל לתת כבוד לשם ברוך הוא ולעמו.

חכמינו זכרונם לברכה הזהירו, שלא יחשוב אדם בעת המלחמה, לא באשתו, ולא בבניו, ולא בממונו, אלא יפנה לבו מכל דבר למלחמה.

ועוד יחשוב, שכל דמי ישראל תלויין עליו, והרי הוא כאילו שפך דמי כולם אם יפחד וישוב אחור ימינו, וכענין שכתוב (שם כ ח) ולא ימס את לבב אחיו כלבבו.

ואמרו זכרונם לברכה<ref>רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ז, טו.</ref> שכל הנלחם בכל לבבו וכונתו לקדש השם מבטח הוא שלא ימצא נזק ויזכה לו ולבניו להיות להם בית נכון בישראל ויזכה לחיי העולם הבא.

מצוה זו נוהגת בזכרים, כי להם להלחם בזמן שישראל על אדמתן. והעובר על זה והתחיל לחשב ולהרהר ולהבהיל עצמו במלחמה עבר על לאו זה וענשו גדול מאד<ref name=":0" />.

ה[[צמח צדק]] מבאר בארוכה<ref>אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו.</ref> איך שהפחד יכול לנבוע רק מהמחשבה אודות זה, ולכן הציווי הוא שלא להכניס את המחשבות בדברים שיכולים לגרום לו לפחד, ואפילו אדם שרואה את המלחמה, הרי על ידי זה שהוא לגמרי [[היסח הדעת|יסיח את דעתו]] מזה וישים את מחשבותיו בעניינים אחרים, זה ימנע ממנו את הפחד.