יום הילולא – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
ביום ההילולא מתגלה לאדם המקושר בצדיק אזנים לשמוע לב להבין ועיניים לראות, ואז "קאי איניש אדעתיה דרביה" - האדם עומד על דעת רבו.{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 33.}}
ביום ההילולא מתגלה לאדם המקושר בצדיק אזנים לשמוע לב להבין ועיניים לראות, ואז "קאי איניש אדעתיה דרביה" - האדם עומד על דעת רבו.{{הערה|[[שלשלת היחס]] עמ' 33.}}


היאר צייט (= יום השנה) הוא ביום המיתה אפילו בשנה ראשונה, ואפילו כשיום הקבורה רחוק מיום המיתה{{הערה|היום יום י"ג בשבט}}.
== החילוק בין ימי ההילולא של משה רבינו ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] ==
== החילוק בין ימי ההילולא של משה רבינו ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] ==


הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו לרשב"י, שז' אדר הוא יום תענית{{הערה|1= טושו"ע או"ח סתק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של שמחה {{הערה|1=ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}.
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו לרשב"י, שז' אדר הוא יום תענית{{הערה|1= טושו"ע או"ח סתק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של שמחה{{הערה|1=ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}.


כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" (הגנן עצמו נכנס לגינתו) - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.
כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" (הגנן עצמו נכנס לגינתו) - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.


אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך היא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]] {{הערה|1=בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}}
אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהייתה בזמן הגלות (שהרי כבר הייתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך הוא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|1=בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}}


== ראו גם ==
== ראו גם ==
*[[יום הילולא (מנהגים)]]
*[[יום הילולא (מנהגים)]]
*[[יארצייט]]
*[[בית חב"ד הילולות]]
==לקריאה נוספת==
*'''יום ההילולא''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 36
*'''קדיש או תחנון?''', סקירה על המנהגים הנובעים מהיחס השונה למהות יום היארצייט של צדיקים, 'המבשר תורני' פרשת קורח עמוד יח
*{{אוצר החכמה||מליצי יושר|25848}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69075 הרבי עובר לפני העמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' [[מנחם אב]] [[תשל"ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י"ז בשבט תשע"ד
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69075 הרבי עובר לפני העמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' [[מנחם אב]] [[תשל"ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י"ז בשבט תשע"ד {{קישור שבור|כ"ט טבת}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הסתלקות]]
[[קטגוריה:הסתלקות]]