אריה לייב זיבוב – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
משפחה |
||
| (23 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אריה לייב זיבוב''' היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכיהן כ[[מרא דאתרא]] של עיירות רבות ביניהם [[הומיל]] [[הארקי]] ו[[דווינסק]]. | [[קובץ:זיוואוו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[המהרי"ן מניעז'ין]] לרב זיבוב: {{ציטוטון|לאהובי ידידי הרב המופלג הוותי וחסיד החריף כו' מוהר"א ליב נ"י}}]] | ||
הרב '''אריה לייב זיבוב''' (בכתיב יידי: '''זיוואוו''', נקרא גם ר' ליב האמלער/סמילוואצער, [[תקע"א]] - [[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכיהן כ[[מרא דאתרא]] של עיירות רבות ביניהם [[הומיל]] [[הארקי]] ו[[דווינסק]]. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקע"א]] לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת מאזיר. | נולד בשנת [[תקע"א]] לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת [[מאזיר]]. | ||
בצעירותו היה מה[[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[סמיכה|נסמך]] על ידו להוראה בהיותו בגיל | בצעירותו היה מה[[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[סמיכה|נסמך]] על ידו להוראה בהיותו בגיל שבע עשרה בלבד. | ||
לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] ב[[בברויסק]], ואחר כך התמנה כאב בית דין ב[[סמילוביץ']] שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] ב[[הומיל]] ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה. | לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] ב[[בברויסק]], ואחר כך התמנה כאב בית דין ב[[סמילוביץ']] שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] ב[[הומיל]] ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה. | ||
בשנת [[תרכ"ב]] הרב [[משולם זלמן | בשנת [[תרכ"ב]] הרב [[משולם זלמן ניימרק]] עבר מ[[הארקי]] ל[[סטארדוב]], ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר 'שבעים תמרים'. | ||
בשנת [[תרכ"ה]] התמנה כרבה של [[דווינסק]], שם כיהן עד לפטירתו בשנת [[תרמ"ז]]. | בשנת [[תרכ"ה]] התמנה כרבה של [[דווינסק]], שם כיהן עד לפטירתו בשנת [[תרמ"ז]]. | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
נחשב לאחד מיחידי סגולה של אדמו"ר הצמח צדק, ובמשך מספר שנים שימש כ[[שד"ר]] לטובת פעילות הכלל בה עסק הצמח צדק. | נחשב לאחד מיחידי סגולה של אדמו"ר הצמח צדק, ובמשך מספר שנים שימש כ[[שד"ר]] לטובת פעילות הכלל בה עסק הצמח צדק. | ||
לאחר | לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]] | ||
התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. | התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. צרור קטן מתשובותיו נשמר בתכריך כתב יד בשם שו"ת 'זיו אריה' ועדיין לא יצא לאור. | ||
נפטר בערב ראש חודש סיון, ב[[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[חיים שמעון דב זיבוב]] | |||
*בנו, שלמה. בקרמנטשוק. ידוע פולמוס בעניין מפעל מצות מכונה שבבעלותו. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*יהושע מונדשיין, '''הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל''', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קעה-קצה | |||
*מנחם מענדל קסטל, '''פרקים נוספים במסכת חייו של הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל''', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קצו-רכ | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81700 חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי?]''' - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בנוגע למיקום חתונת בנו [[הרז"א]] {{אינפו}} י"א [[אייר]] התשע"ד (11.05.2014) | |||
{{מיון רגיל:זיבוב, אריה לייב}} | {{מיון רגיל:זיבוב, אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים בהומיל]] | |||