הסתלקות אדמו"ר האמצעי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==רקע==
-שנה קודם לכן, ב[[י' בכסלו]] [[תקפ"ז]], [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|נגאל אדמו"ר האמצעי ממאסרו]] בעקבות מלשינות. הגאולה לא היתה שלימה, והרבי חשש שמא יילקח שנית למאסר או למשפט. בתקופה זו חלה.
+שנה קודם ההסתלקות, ב[[י' בכסלו]] [[תקפ"ז]], [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|נגאל אדמו"ר האמצעי ממאסרו]] בעקבות מלשינות. הגאולה לא היתה שלימה, והרבי חשש שמא יילקח שנית למאסר או למשפט. בתקופה זו חלה.
-לפני הסתלקותו, רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים מספר פעמים. על שנת [[תקפ"ח]] אמר שהוא מתיירא ממנה, שיהיו בה גזירות עליו. בהזדמנות אחרת אמר: "כשאבי, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בגיל 54, היתה לפניו הברירה לבחור בהסתלקות או בייסורים, ובחר בייסורים; וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה".
+לפני הסתלקותו, רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים מספר פעמים. על שנת [[תקפ"ח]] אמר שהוא חושש ממנה, שיהיו בה גזירות עליו. בהזדמנות אחרת אמר: "כשאבי, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בגיל 54, היתה לפניו הברירה לבחור בהסתלקות או בייסורים, ובחר בייסורים; וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה".
-בקיץ תקפ"ז נפוצה השמועה שאדמו"ר האמצעי עומד להלקח לפטרבורג. לקראת הימים הנוראים, נסע אל [[אוהל אדמו"ר הזקן|ציון אביו]] ב[[האדיטש]], ובהיותו בדרך היה מלא רוגז, ולא דרש [[מאמר חסידות|חסידות]]. בימים הנוראים התקבץ קהל רב להאדיטש, והרבי הרבה לומר בפניהם חסידות בבית המדרש שליד ציון אביו. פעם השטתח באריכות על ציון אביו, וביציאתו אמר בשמחה: "פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות". חשבו החסידים שכוונתו היא לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כפי שרצה תמיד, ושאלוהו כיצד יניח את החסידים ללא רועה. השיב הרבי: "הלוא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל, הוא יהיה לכם לרועה נאמן"{{הערה|שם=בר|בכל זה ראה בית רבי, פרק ו.}}.
+בקיץ [[תקפ"ז]] נפוצה השמועה שאדמו"ר האמצעי עומד להלקח למאסר ב[[פטרבורג]]. לקראת הימים הנוראים שנת [[תקפ"ח]], נסע אל [[אוהל אדמו"ר הזקן|ציון אביו]] ב[[האדיטש]], ובהיותו בדרך היה מלא רוגז, ולא דרש [[מאמר חסידות|חסידות]]. בימים הנוראים התקבץ קהל רב להאדיטש, והרבי הרבה לומר בפניהם חסידות בבית המדרש שליד ציון אביו. פעם השתטח באריכות על ציון אביו, וביציאתו אמר בשמחה: "פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות". חשבו החסידים שכוונתו היא לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כפי שרצה תמיד, ושאלוהו כיצד יניח את החסידים ללא רועה. השיב הרבי: "הלוא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל ([[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא יהיה לכם לרועה נאמן"{{הערה|שם=בר|בכל זה ראו בית רבי, פרק ו.}}.
 במהלך נסיעתו עבר עם בנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בעיר [[הומל]], אצל החסיד רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. אדמו"ר האמצעי דיבר אל רבי יצחק אייזיק בחריפות וב[[ביטוש|ביטושים]] שהבהילו את בנו רבי מנחם נחום, וביציאתם שאל את אביו מדוע מדבר אליו כך, והרי זה יגרום לו לבעוט ברבו. השיב הרבי: "כשתחזור לביתך, תראה כיצד הוא מבעט בי". הבן התפלא ולא הבין מדוע אומר אביו "כשתחזור", ולא "כשנחזור שנינו". לאחר ההסתלקות הובנו הדברים, כי רבי מנחם נחום נסע דרך הומיל וראה כיצד צעק רבי יצחק אייזיק בכאב על הסתלקות רבו{{הערה|סיפורים נוראים כא, א.}}.
 ==ההסתלקות==
-===המחלה===
+===המחלה האחרונה===
-כאשר פנה אדמו"ר האמצעי לשוב לביתו ב[[ליובאוויטש]], בעברו בעיר [[ניז'ין]] שבפלך [[צ'רניגוב]] התגברה עליו מחלתו, והגיעו רופאים רבים לעזור לו. הרופאים נתנו תרופות שונות, ואסרו עליו לומר חסידות, מה שציער אותו ביותר עד שאמר "קצתי בחיי". מיום ליום חוליו התגבר, עד שבכל פעם שהיו נוגעים בו היה מתעלף.
+תוך כדי המסע של אדמו"ר האמצעי לביתו ב[[ליובאוויטש]], בעברו בעיר [[ניעז'ין]] שבפלך [[צ'רניגוב]] - [[אוקראינה]], התגברה עליו מחלתו, והגיעו רופאים רבים לעזור לו. הרופאים נתנו תרופות שונות, ואסרו עליו לומר חסידות, מה שציער אותו ביותר עד שאמר "קצתי בחיי". מיום ליום חוליו התגבר, עד שבכל פעם שהיו נוגעים בו התעלף.
 בתחילת חודש כסלו היה נראה חסר חיות לגמרי, עד שהרופאים התפלאו ממה הוא חי. אחד הרופאים אמר לחבריו כי יוכלו לראות פלא, כי ברגע שירשו לו לומר חסידות, יתעורר בחיות חדשה. כך היה, והרבי קם בחיות גדולה וקרא לקבץ קהל לומר בפניהם חסידות, ואמר שיגלה להם חדשות שלא גילה מימיו. אך קודם שפתח בדברים, נפל הכובע מאחד העומדים בסמוך על ראשו של הרבי ובלבל אותו, ואז אמר שכנראה משמים לא רוצים שיגלה{{הערה|שם=בר}}.
-במקום זאת פתח ואמר: "לפני שבע שנים הייתי על ציון אבי, וראיתי קטרוג גדול על בחורי {{מונחון|שונאי ישראל|כינוי לבני ישראל בלשון סגי נהור}}, בסוד "שבע יפול צדיק וקם" הגזירה, ועל זה נתייסדה התורה הזאת" - ואמר את המאמר "להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל", המבאר את טעמה הרוחני של [[גזירת הקנטוניסטים]]{{הערה|המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/7/263.htm ע' רסג] ואילך; ואודות אמירתו ראה במקורות והערות למאמר, ע' ערה ואילך.}}.
+במקום זאת פתח ואמר: "לפני שבע שנים הייתי על ציון אבי, וראיתי קטרוג גדול על בחורי {{מונחון|שונאי ישראל|כינוי לבני ישראל בלשון סגי נהור}}, בסוד "שבע יפול צדיק וקם" הגזירה, ועל זה נתייסדה התורה הזאת" - ואמר את המאמר "להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל", המבאר את טעמה הרוחני של [[גזירת הקנטוניסטים]]{{הערה|המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי - קונטרסים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/7/263.htm ע' רסג] ואילך; ואודות אמירתו ראו במקורות והערות למאמר, ע' ערה ואילך.}}.
 ===ההסתלקות===
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 בלילה, ליל [[ט' בכסלו]], התעלף פעמים רבות, עד שנדמה היה שאין בו רוח חיים, ונאספו קהל רב ובהם אנשי החברא קדישא. אך אז התעורר הרבי, וכאשר שאלוהו: "מדוע אדוננו מבהיל אותנו, האם לא שמעתם את קול הצעקה שהיה כאן?" השיב הרבי: "שמעתי קול קורא: מה צריכה נשמה כזו ב[[עולם הזה]]?" הרבי ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.
-אז אמר הרבי שרצונו לומר חסידות, והשמחה היתה רבה, עד שחשבו כי יחזור לאיתנו. הרבי ביקש מאחד העומדים לצידו שאם יתנמנם באמירת החסידות, שיעיר אותו. אמר אז הרבי שני מאמרים על הפסוק "אחרי ה' אלקיכם תלכו", והמאמר השלישי ד"ה "זכר רב טובך" הנדפס ב[[סידור עם דא"ח]] בהרחבת הביאור יותר. באמירת המאמרים היה הרבי בהתלהבות גדולה. כמה פעמים שאל אם כבר האיר השחר. זמן קצר לפני עלות השחר, סיים הרבי את המאמר באמירת המילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים", ובמילים אלו הסתלק{{הערה|שם=בר}}{{הערה|כמה גירסאות מובאות בנוגע לרגע הסתלקותו. בהקדמת בנו רבי מנחם נחום לתורת חיים מובא כאמור בפנים, שלא הספיק לומר "חיים" בפסוק "כי עמך מקור חיים" (וכן מביא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי (לקוטי לוי יצחק - אגרות, ע' שמא). ומבאר, שהמילה "חיים" שאותה לא הספיק לומר נשלמה על ידי בנו שהדפיס את תורותיו בספר "[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]", עיין שם). ב"בית רבי" מובא שהסתלק אחר אמירת המילים "מקור חיים מחיי החיים". בסיפורים נוראים (שם) מסופר שהסתלק כאשר רצה לבאר את המשך הפסוק, "באורך נראה אור". וברשימה נוספת נכתב שדיבר על דביקות הנשמה בה' ובענין זה הזכיר את המילה "חיים" ג' פעמים. ראה בכל זה מגדל עז ע' תח ואילך, ובע' תט הערה 3.}}.
+אז אמר הרבי שרצונו לומר חסידות, והשמחה היתה רבה, עד שחשבו כי יחזור לאיתנו. הרבי ביקש מאחד העומדים לצידו שאם יתנמנם באמירת החסידות, שיעיר אותו. אמר אז הרבי שני מאמרים על הפסוק "אחרי ה' אלקיכם תלכו", והמאמר השלישי ד"ה "זכר רב טובך" הנדפס ב[[סידור עם דא"ח]] בהרחבת הביאור יותר. באמירת המאמרים היה הרבי בהתלהבות גדולה. כמה פעמים שאל אם כבר האיר השחר. זמן קצר לפני עלות השחר, סיים הרבי את המאמר באמירת המילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים", ובמילים אלו הסתלק{{הערה|שם=בר}}{{הערה|כמה גירסאות מובאות בנוגע לרגע הסתלקותו. בהקדמת בנו רבי מנחם נחום לתורת חיים מובא כאמור בפנים, שלא הספיק לומר "חיים" בפסוק "כי עמך מקור חיים" (וכן מביא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי (לקוטי לוי יצחק - אגרות, ע' שמא). ומבאר, שהמילה "חיים" שאותה לא הספיק לומר נשלמה על ידי בנו שהדפיס את תורותיו בספר "[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]", עיין שם). ב"בית רבי" מובא שהסתלק אחר אמירת המילים "מקור חיים מחיי החיים". בסיפורים נוראים (שם) מסופר שהסתלק כאשר רצה לבאר את המשך הפסוק, "באורך נראה אור". וברשימה נוספת נכתב שדיבר על דביקות הנשמה בה' ובענין זה הזכיר את המילה "חיים" ג' פעמים. ראו בנושא זה מגדל עז ע' תח ואילך, ובע' תט הערה 3.}}.
 ==האוהל==
 {{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר האמצעי}}
-באותו יום, ט' בכסלו, התקיימה הלוייתו. לפי צוואתו, התקיימה ההלויה במהירות גדולה{{הערה|לשמע אזן, ע' מז.}}. נטמן בניעז'ין [[אוהל אדמו"ר האמצעי|ועל קברו נבנה אוהל]].
+באותו יום, ט' בכסלו, התקיימה הלוייתו. לפי צוואתו, התקיימה ההלויה במהירות גדולה{{הערה|לשמע אזן, ע' מז.}}. נטמן ב[[ניעז'ין]] [[אוקראינה]] [[אוהל אדמו"ר האמצעי|ועל קברו נבנה אוהל]].
 ==אירועים הקשורים להסתלקות==
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 ==אודות ההסתלקות==
 ===מעלת הסתלקותו בדומה לרשב"י===
-חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר שלא היתה הסתלקות כזו מאז [[הסתלקות רשב"י]], שעליו מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|אדרא זוטא (זוהר חלק ג רצו, ב).}} שהסתלק באמירת תורה על הפסוק "כי שם ציוה ה' את הברכה חיים", ולא הספיק לומר "חיים" עד שהסתלק.
+חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר שלא היתה הסתלקות כזו מאז הסתלקות [[רשב"י]], שעליו מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|אדרא זוטא (זוהר חלק ג רצו, ב).}} שהסתלק באמירת תורה על הפסוק "כי שם ציוה ה' את הברכה חיים", ולא הספיק לומר "חיים" עד שהסתלק.
 [[הרבי]] מבאר את הקשר שבין אדמו"ר האמצעי ל[[רשב"י]], על פי המבואר בחסידות{{הערה|סידור עם דא"ח שער הל"ג בעומר דש, ג ואילך.}} שהסתלקות רשב"י [[ל"ג בעומר]] מרומזת בפסוק{{הערה|ויצא לא, נב (פרשת ויצא נקראת בסמיכות ליום הילולת אדמו"ר האמצעי, ט' כסלו, וגם בכך רמז לקשר בין הדברים (לקוטי שיחות שבהערה הבאה)).}} "עד ה'''גל''' הזה" - הגל והמחיצה שהקימו [[יעקב אבינו]] ו[[לבן הארמי]], המסמלת שאסור להם לעבור את הגבול ביניהם לרעה, אלא לצרכי שלום. מכאן רמז למחיצה בין שני חלקי התורה - [[תורת הנגלה]] הגלויה, ו[[פנימיות התורה]] הנסתרת - שהמחיצה נדרשת רק כאשר גילוי פנימיות התורה יהיה "לרעה", אך במקרים מסויימים הוא נצרך וראוי; וזה היה תפקידו של רשב"י שגילה סודות התורה. מכאן הקשר לאדמו"ר האמצעי, שגילה את פנימיות התורה בהרחבה אפילו ביחס לאביו, [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה', שיחת ט' כסלו.}}.
@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ג ע' 13.}}.
+== לקריאה נוספת==
+* הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[תשע"ג]]
+* הרב [[חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר האמצעי
+* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[קה"ת]].
+* הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, [[מכון אהלי שם]]
 ==קישורים חיצוניים==
+* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/1159447/ מדוע ניעז'ין? • סקירה מיוחדת לרגל ט' כסלו]{{אינפו}}
+* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}
+* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
 * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=461 מגדל עז, ע' תח] ואילך
 * [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/3/32.htm אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, נספח 32]