לחיות גאולה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''לחיות גאולה''' הוא קריאה של הרבי בעיקר בשלהי שנת [[תנש"א]] ובשנת [[תשנ"ב]] בו הוא מבאר את העבודה של דורנו לאחרי ש[[נסתיימה עבודת הבירורים]]. ענינה להביא את אור הגאולה בעולם על ידי "קבלת פני משיח" והחדרת הרעיון ש"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ו"לפתוח את העינים" ולראות שהכל מוכן לסעודה ו[[משיח]] צדקנו כבר נמצא בעולם. פעולות אלו מגלים את המשיח בעולם בפועל ומביאים את הגאולה השלימה.
 ==רקע==
-כבר בתחילת נשיאותו של הרבי בשנת [[תשי"א]] הודיע הרבי שדור זה הוא הדור שיזכה לגאולה, הוא ה"דור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה"{{מקור|חשוב לציין מקור ראשון}} וכך מידי תקופה ותקופה התבטא הרבי בביטויים נוספים על התקרבותה של תקופת הגאולה ובוא המשיח. החל משנת [[תש"מ]], החל [[הרבי]] להזכיר בשיחותיו את רמז הראשי תיבות שבמספר השנה המציין ששנים אלו הם שנים של ביאת המשיח. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע שסיימו להכין את העולם למשיח "סיימו ל[[צחצוח הכפתורים|צחצח את הכפתורים]]". בשנת התש"נ הכריז הרבי על שלב נוסף שנמצאים ב[[בשורת הגאולה#"יום שישי לאחרי חצות"|ערב שבת אחרי חצות]] ועד שבשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי שלפי כל הסימנים הגיע זמן הגאולה ומשיח כבר פועל בעולם ו"הנה הנה הוא בא". דברים אלו חזר הרבי באותה התקופה שוב ושוב, ביאר הסביר והרחיב את העניין וקרא לפרסמו ברחבי תבל.
+כבר בתחילת נשיאותו של הרבי בשנת [[תשי"א]] הודיע הרבי שדור זה הוא הדור שיזכה לגאולה, הוא ה"דור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה"{{הערה|ראה בקובץ [https://drive.google.com/drive/folders/18MQF_LxfMTv6iPL29ZDW1E73NXfw8uHY מפתח עניינים בגאולה ומשיח].}} וכך מידי תקופה ותקופה התבטא הרבי בביטויים נוספים על התקרבותה של תקופת הגאולה ובוא המשיח. החל משנת [[תש"מ]], החל [[הרבי]] להזכיר בשיחותיו את רמז הראשי תיבות שבמספר השנה המציין ששנים אלו הם שנים של ביאת המשיח. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע שסיימו להכין את העולם למשיח "סיימו ל[[צחצוח הכפתורים|צחצח את הכפתורים]]". בשנת התש"נ הכריז הרבי על שלב נוסף שנמצאים ב[[בשורת הגאולה#"יום שישי לאחרי חצות"|ערב שבת אחרי חצות]] ועד שבשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי שלפי כל הסימנים הגיע זמן הגאולה ומשיח כבר פועל בעולם ו"הנה הנה הוא בא". דברים אלו חזר הרבי באותה התקופה שוב ושוב, ביאר הסביר והרחיב את העניין וקרא לפרסמו ברחבי תבל.
 אמירות אלו לוו תמיד יחד עם דרישה להוספה והתחזקות בתורה ומצוות בכלל והתחזקות והוספה בעבודת ה' המתבקשת לפי צו השעה כבר בפעם הראשונה בה הודיע הרבי על מהותו של הדור הוסיף ואמר שבעקבות כך תפקיד דורנו הוא לפרסם ולהביא את הידיעה וההכרה באלוקים לכל פינה ברחבי תבל. במשך השנים ביאר הרבי שתקופה זו דורשת מיהודי להתרומם מעל חומות הגלות ולחיות בחייו חיי גאולה ולדרוש ו[[צפייה לגאולה|לבקש מאת ה']] שיחיש את ביאתו. דרישה זו של הרבי התחזקה ביתר שאת בשנים [[תנש"א]] - נ"ב - בהם הודיע הרבי שהתחילה זמן הגאולה ו[[אורו של משיח]] צדקנו כבר התגלה בעולם. חסרה רק העבודה שהאדם ימשיך ויגלה את הגאולה בתוך העולם שלו, על ידי שהוא - האדם - יחיה בדוגמת החיים בזמן ה[[ימות המשיח|גאולה]]. בעבודה זו פועל היהודי שתתגלה הגאולה בעולם בפועל.
 ==תוכנה ומהותה==
 ===="לקבל פני משיח צדקנו"====
-בעומק יותר ביאר הרבי את העבודה - [[משיח]] כבר התגלה (הן [[ניצוץ משיח]] שבכל יהודי, והן [[משיח שבדור|משיח הכללי]] - שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח, וכאשר נשלמת העבודה ומתבטלות המניעות, הוא מתגלה); ובהתאם לכך, העבודה היא לא לפעול את התגלותו{{הערה|ראה שיחת פרשת וישלח [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 367) הערה 112.}} אלא '''לקבל''' את הגילוי על ידי עבודת האדם{{הערה|שם=וירא נ"ב| שיחת שבת פרשת וירא תשנ"ב}}{{הערה|מקביל לרעיון זה ראה בביאור החסידות לדיוק הלשון "'''מתן''' תורה" ו"'''קבלת''' התורה" (ראה לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 11 ואילך.)}}.
+בעומק יותר ביאר הרבי את העבודה - [[משיח]] כבר התגלה (הן [[ניצוץ משיח]] שבכל יהודי, והן [[משיח שבדור|משיח הכללי]] - שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח, וכאשר נשלמת העבודה ומתבטלות המניעות, הוא מתגלה); ובהתאם לכך, העבודה היא לא לפעול את התגלותו{{הערה|ראה שיחת פרשת וישלח [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 367) הערה 112.}} אלא '''לקבל''' את הגילוי על ידי עבודת האדם{{הערה|שם=וירא נ"ב| שיחת שבת פרשת וירא תשנ"ב}}{{הערה|מקביל לרעיון זה ראו בביאור החסידות לדיוק הלשון "'''מתן''' תורה" ו"'''קבלת''' התורה" (ראה לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 11 ואילך.)}}.
 ===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"====
+{{ערך מורחב|ערכים=[[דבר מלכות שמות]], [[דבר מלכות תולדות]]}}
 עבודה זו מרומזת בלשון המשנה{{הערה|ברכות פרק א משנה ה.}} - הדנה אודות חיוב ההזכרה של נס [[יציאת מצרים]] בכל יום - "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח"{{הערה|משמעות המילים הפשוטה היא - שמהריבוי בפסוק בתורה "'''כל''' ימי חייך" (דברים טז, ג), לומדים על חיוב הזכרת יציאת מצרים גם לאחרי ביאת המשיח.}}: בלשון זו מרומזת עבודת האדם בזמן הגלות, "כל ימי חייך", שבהם עליו "להביא" ובתוכם לגלות את "ימות המשיח" (ובהתאם לכך, גם הזכרת יציאת מצרים היום קשורה עם שלימות הגאולה שתהיה בימות המשיח){{הערה|שיחת ש"פ שמות תשנ"ב}}. זאת אומרת, שהאדם אינו נשאר פאסיבי בציפיה והמתנה למשיח שיבוא, אלא עליו ליטול חלק בהבאתו על ידי שהוא מתחיל כבר כעת לחיות מעין ימות המשיח{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 298)}}; וכאשר הוא חי כך, זו ההכנה האחרונה המביאה ממילא את המשיח בפועל{{הערה|1=שיחת [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט]. וראה שיחת פרשת שמות תשנ"ב סעיף ו.}}.
@@ שורה 28: / שורה 29: @@
 עבודה זו משליכה גם על היחס של יהודי ל[[עולם]] ולענייניו: בכל דבר בעולם הוא רואה את מציאותו הפנימית והאמיתית, כיצד דבר זה מגלה את אלוקותו יתברך - "[[אין עוד מלבדו]]" (כפי שיתגלה בשלימות בגאולה); ולכן כל פעולותיו בעניני העולם הם "לשם שמים" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]"{{הערה|שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תשנ"ב]] סעיף ב. ראה שם שזהו הדיוק בגרסה בלשון חז"ל (סוף קידושין): "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני", על פני הגרסה: "אני נבראתי לשמש את קוני".}}. כמו כן בבואו במגע עם אומות העולם הוא לא חושש ומתפעל מהם, אלא מתנהג בתוקף בעניני היהדות, ומכיר בכך שהעולם מוכן לגאולה וממילא אומות העולם מסייעות לעבודתו (כפי שיתקיים בגאולה, כאשר [[אומות העולם בזמן הגאולה|יתקיימו הייעודים]] "וידעו הגויים כי אני ה'", "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך"){{הערה|שיחות שבת פרשת קרח תנש"א, שבת פרשת בראשית ושבת פרשת ויגש תשנ"ב.}}.
-====בתורה====
+===בתורה===
+{{ערך מורחב|ערכים=[[דבר מלכות ואתחנן]], [[דבר מלכות בלק]], [[דבר מלכות וארא]], [[דבר מלכות תולדות]]}}
 הוספה בלימוד התורה בכלל, [[נגלה]] וחסידות, ללא הגבלה (כמו הגילוי לעתיד שיהיה גלוי אלוקי בלי גבול) - ובפרט בעניני משיח וגאולה{{הערה|שם=ואתחנן|שיחת ש"פ ואתחנן הנ"ל}}.
@@ שורה 37: / שורה 39: @@
 ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה):
-א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שב[[תורת החסידות]] דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמה ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ו[[פלפול]] התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה){{הערה|שיחת ח' מרחשוון [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}}
+א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שב[[תורת החסידות]] דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמה ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של 'רחובות הנהר' וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ו[[פלפול]] התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה){{הערה|שיחת ח' מרחשוון [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}}
 ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים ב[[תורת החסידות]] יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש על ידי ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק:"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב}}
@@ שורה 47: / שורה 49: @@
 ===שיבת השופטים===
-מיעודי הגאולה הוא נבואת הנביא{{הערה|ישעיה א, כו}}|"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה". ענינו של "[[שופט]]" הוא שפוסק הדין על הנידון בדרך ציווי וגזירה (והוא גילוי באופן [[מלמעלה למטה]] שהגלוי מובדל מהמקבל ומכריח אותו). "[[יועץ]]" עניינו לייעץ לאדם שיתיישב ויתקבל בנפשו (והוא על דרך [[נביא]] שהגילוי האלוקי מתיישב בנפשו).
+{{ערך מורחב|דבר מלכות שופטים}}
+מיעודי הגאולה הוא נבואת הנביא{{הערה|ישעיה א, כו}} "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה". ענינו של "[[שופט]]" הוא שפוסק הדין על הנידון בדרך ציווי וגזירה (והוא גילוי באופן [[מלמעלה למטה]] שהגלוי מובדל מהמקבל ומכריח אותו). "[[יועץ]]" עניינו לייעץ לאדם שיתיישב ויתקבל בנפשו (והוא על דרך [[נביא]] שהגילוי האלוקי מתיישב בנפשו).
 לעתיד הגילוי האלוקי שעל ידי ה[[תורה]] יהיה הן על ידי ה"שופט" ודבריו גופא יתיישבו ויתקבלו בנפשות בני ישראל על ידי ה"יועץ".(אמנם [[שוטרים]] לא יצטרכו אז לפי שיתבטל ה[[יצר הרע]] - "ואת רוח הטומאה העביר מין הארץ".)
-ה"שופטיך ויועציך" עתידים להתחדש לפני בוא הגאולה{{מקור|להביא מקור מגוף השיחה בהערות}} והם "[[רבותינו נשיאנו]]" שהם ה"שופטיך" המלמדים תורה לכל העם והם גם ה"יועציך" הנותנים עצה טובה לכל עניין של [[יראת שמים]] עד לעצה טובה בעניינים גשמיים, ובפרט ב[[תורת החסידות]] שהתגלתה על ידי "רבותינו נשיאנו" שהוראותיהם בתורה ניתנו באופן של "ייעוץ" שמתקבל גם אצל ה[[נפש הבהמית]]. ובדורנו ישנו שופט ויועץ ("מו"ח אדמו"ר ונמשך אחריו על ידי תלמידיו") שהוא נותן הוראות ומייעץ עצות בכל העניינים של תורה ויהדות בחיי היום יום לכל אנשי הדור עד לנבואתו העיקרית של נשיא הדור - [[בשורת הגאולה]].
+ה"שופטיך ויועציך" עתידים להתחדש לפני בוא הגאולה{{הערה|שיחת ש"פ שופטים תנש"א סוף ס"ט ובהערה 111 שם.}} והם "[[רבותינו נשיאנו]]" שהם ה"שופטיך" המלמדים תורה לכל העם והם גם ה"יועציך" הנותנים עצה טובה לכל עניין של [[יראת שמים]] עד לעצה טובה בעניינים גשמיים, ובפרט ב[[תורת החסידות]] שהתגלתה על ידי "רבותינו נשיאנו" שהוראותיהם בתורה ניתנו באופן של "ייעוץ" שמתקבל גם אצל ה[[נפש הבהמית]]. ובדורנו ישנו שופט ויועץ ("מו"ח אדמו"ר ונמשך אחריו על ידי תלמידיו") שהוא נותן הוראות ומייעץ עצות בכל העניינים של תורה ויהדות בחיי היום יום לכל אנשי הדור עד לנבואתו העיקרית של נשיא הדור - [[בשורת הגאולה]].
 וכהכנה לגאולה היא להוסיף בציות לשופט וליועץ שבדור (וכן על ידי [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]]) שבאופן זה נעשים כלים מוכשרים לקבל הגלויים של הגאולה.
-ובכללות יותר: "שופטיך ויועציך" לשון רבים הם הם ה"יועציך" הפרטיים של כל אחד - קיום ציווי המשנה "[[עשה לך רב]]".{{מקור|מוזכר בשיחה אודות "מאן מלכי רבנן" אבל אודות "עשה לך רב" לא מצאתי בפירוש}}
+ובכללות יותר: "שופטיך ויועציך" לשון רבים הם הם ה"יועציך" הפרטיים של כל אחד - קיום ציווי המשנה "[[עשה לך רב]]"{{הערה|שיחת ש"פ שופטים תנש"א סוף ס"ז.}}.
-ובפרטיות יש לכל יהודי בנפשו את השופט והיועץ הוא נפשו האלוקית ועליו להעמיד את השופט "בכל שעריך" בכל שערי הנפש - בכל החושים - [[ראיה]] [[שמיעה]] [[ריח]] ו[[דיבור]] ובכל האברים (על ידי [[לימוד התורה]] בשכל - "שופט", ועל ידי המידות שבלב - "יועץ")
+ובפרטיות יש לכל יהודי בנפשו את השופט והיועץ הוא נפשו האלוקית ועליו להעמיד את השופט "בכל שעריך" בכל שערי הנפש - בכל החושים - [[ראיה]] [[שמיעה]] [[ריח]] ו[[דיבור]] ובכל האברים (על ידי [[לימוד התורה]] בשכל - "שופט", ועל ידי המידות שבלב - "יועץ").
 על ידי זה נעשים בני ישראל לכלי מוכשר לייעוד של "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועציך כבתחילה".{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א.}}
@@ שורה 91: / שורה 94: @@
 וממילא עיקר הפעולה לחיות משיח הוא לגלות את המשיח שבנפשו ואת הקשר שלה והוא על ידי ההכרה שהוא ישנו ונמצא, ידיעה זו שמצד יהדותו יש לו ניצוץ שקשורה לקב"ה בעצם, פועלת על כל הכוחות שגם בהם יאיר הקשר כפי שהוא למעלה מתנועה והתבטאות (על דרך אדם הניעור משנתו שעצם ההתעוררות מה[[שינה]] היא ההכרה שהוא ישנו במציאות. רק אחר כך הוא מתחיל להתבטאות בפעולות שונות).
-עניין זה מרומז אף בלשון "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" דווקא העבודה מתוך [[עצם הנשמה]] יכולה לחדור "ב'''כל''' ימי חייך" הן ביום והן בלילה הן בהקיץ ובין בשינה{{הערה|אמנם ה"גלוי" שייך רק ביום אבל מתוך הידיעה ביום פועל אף על הלילה ראה בשיחה תולדות שם הערה 90}} מפני שהעצם נמצא תמיד (מה שאין כן אילו ניצוץ משיח הוא כוח ותנועה מסויימת לא שייך שיהיה בגלוי באדם כל הזמן גם כשישן) והוא חייו האמיתים.
+עניין זה מרומז אף בלשון "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" דווקא העבודה מתוך [[עצם הנשמה]] יכולה לחדור "ב'''כל''' ימי חייך" הן ביום והן בלילה הן בהקיץ ובין בשינה{{הערה|אמנם ה"גלוי" שייך רק ביום אבל מתוך הידיעה ביום פועל אף על הלילה ראו בשיחה תולדות שם הערה 90}} מפני שהעצם נמצא תמיד (מה שאין כן אילו ניצוץ משיח הוא כוח ותנועה מסויימת לא שייך שיהיה בגלוי באדם כל הזמן גם כשישן) והוא חייו האמיתים.
 ויוצא שעיקר העבודה הוא, שיתגלה המציאות של משיח שיכיר וידע ש"ישראל וקוב"ה כולא חד" ומזה יגיע להכרה בפעולותיו של המשיח בכוחותיו הגלויים שלו להוסיף בכל ענייני יהדות (מתחיל בעניינים השייכים לדרגת היחידה (כלימוד תורת ה[[חסידות]]) ועד לדברים פשוטים כמו לדאוג לצרכיו הגשמים של יהודי.{{הערה|שיחת פרשת תולדות [[תשנ"ב]] באריכות}}
@@ שורה 100: / שורה 103: @@
 *[[ניצוץ משיח]]
 *[[עבודת הגלות]]
+*[[הזמן גרמא]]
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 108: / שורה 112: @@
 *[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%9F-%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ כן, ריאלי לחלוטין לחיות גאולה!] ראיון עם הרב [[שלום בער שפירא]], מתוך [[שבועון בית משיח]] - ח' בכסלו תשע"ז {{אינפו|}}
-{{הערות שוליים|טורים=כן}}
+{{גאולה ומשיח}}
+{{הערות שוליים}}
-{{תבנית:גאולה ומשיח}}
 [[קטגוריה:מגלות לגאולה]]