לימוד התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  24 ינואר
מ
החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"
מ (החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 9: שורה 9:
מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}.  
מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}.  


חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראה ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}.
חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראו ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}.


===מעלת זכירת הלימוד===
===מעלת זכירת הלימוד===
שורה 15: שורה 15:
בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד כדי להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") של הלומד גם כשאינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. זהו גם הטעם לדברי הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שגדרו של [[תלמיד חכם]] הוא לומד המסוגל להשיב על כל שאלת הלכה, ולחיוב ההלכתי לכבד ולקום מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו.
בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד כדי להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") של הלומד גם כשאינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. זהו גם הטעם לדברי הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שגדרו של [[תלמיד חכם]] הוא לומד המסוגל להשיב על כל שאלת הלכה, ולחיוב ההלכתי לכבד ולקום מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו.


[[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם ראה ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב ס"ט, שאדם שאינו יכול ללמוד הרבה "צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם ראו ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב ס"ט, שאדם שאינו יכול ללמוד הרבה "צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה.}}.




שורה 106: שורה 106:
מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה.
מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה.


ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה|ראה לדוגמה מאמר ד"ה והניף ידו תשי"א.}}.
ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה|ראו לדוגמה מאמר ד"ה והניף ידו תשי"א.}}.


== סגולה לפרנסה ולשמחה ==
== סגולה לפרנסה ולשמחה ==