15,554
עריכות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 9: | שורה 9: | ||
מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}. | מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}. | ||
חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. | חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראו ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}. | ||
===מעלת זכירת הלימוד=== | ===מעלת זכירת הלימוד=== | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד כדי להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") של הלומד גם כשאינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. זהו גם הטעם לדברי הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שגדרו של [[תלמיד חכם]] הוא לומד המסוגל להשיב על כל שאלת הלכה, ולחיוב ההלכתי לכבד ולקום מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו. | בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד כדי להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") של הלומד גם כשאינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. זהו גם הטעם לדברי הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שגדרו של [[תלמיד חכם]] הוא לומד המסוגל להשיב על כל שאלת הלכה, ולחיוב ההלכתי לכבד ולקום מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם | [[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם ראו ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב ס"ט, שאדם שאינו יכול ללמוד הרבה "צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה.}}. | ||
שורה 106: | שורה 106: | ||
מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה. | מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה. | ||
ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה| | ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה|ראו לדוגמה מאמר ד"ה והניף ידו תשי"א.}}. | ||
== סגולה לפרנסה ולשמחה == | == סגולה לפרנסה ולשמחה == |