חיים מוולוז'ין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל | ר' חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל [[השאגת אריה]]. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל"ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון. | ||
לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס"ב]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא. | לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס"ב]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
רבי חיים היה מיודד עם רבותינו נשיאינו, ובפרט עם [[האדמו"ר האמצעי]]. בשנת תקע"ו הוכרזה מגבית צדקה כללית עבור היהודים שגורשו מהכפרים בציווי הצאר. על המגבית היו ממונים רבי חיים מטעם המתנגדים, ור' פנחס רויזעס שיק מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי, מטעם החסידים, והם אף חתמו במשותף על מכתב בנושא. {{הערה|אג"ק אדמו"ר האמצעי, מהדורת תשע"ג, עמ' 28. המכתב נדפס שם, עמ' רצב-רצד.}} | רבי חיים היה מיודד עם רבותינו נשיאינו, ובפרט עם [[האדמו"ר האמצעי]]. בשנת תקע"ו הוכרזה מגבית צדקה כללית עבור היהודים שגורשו מהכפרים בציווי הצאר. על המגבית היו ממונים רבי חיים מטעם המתנגדים, ור' פנחס רויזעס שיק מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי, מטעם החסידים, והם אף חתמו במשותף על מכתב בנושא. {{הערה|אג"ק אדמו"ר האמצעי, מהדורת תשע"ג, עמ' 28. המכתב נדפס שם, עמ' רצב-רצד.}} | ||
גם בנו של רבי חיים, רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]]{{הערה|ראה קונטרס לימוד החסידות, עמ' 14-15}}, וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}} | גם בנו של רבי חיים, רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]]{{הערה|ראה קונטרס לימוד החסידות, עמ' 14-15}}, וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}} | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
===צמצום לאו כפשוטו=== | ===צמצום לאו כפשוטו=== | ||
בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום ב[[אין סוף]] המובא בכתבי [[האריז"ל]] הוא אינו כפשוטו, ולא במאור אלא רק באור, וגם זה רק בבחי' התחתונה שבאור{{הערה|ראה בכ"ז [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] חלק א', אגרת י"א}}. ה[[גר"א]] שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום הינו כפשוטו - ובאורו לחוד. ור' חיים תלמידו כותב | בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום ב[[אין סוף]] המובא בכתבי [[האריז"ל]] הוא אינו כפשוטו, ולא במאור אלא רק באור, וגם זה רק בבחי' התחתונה שבאור{{הערה|ראה בכ"ז [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] חלק א', אגרת י"א}}. ה[[גר"א]] שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום הינו כפשוטו - ובאורו לחוד. ור' חיים תלמידו כותב בספרו נפש החיים שהצמצום הוא לאו כפשוטו - אבל הוא גם במאור עצמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראו [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'. וראו אגרות הרבי למקובל ר' יוסף לייב זוסמן, בהן הרבי עונה לו על קושיותיו שהקשה בעניין זה: https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2940152 - מאמר איש יהודי ה'תשל"ג, בהוספה עמ' 14-13, מכתב מימי הסליחות תשי"ח. כרם חב"ד גליון 7.}}. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||