ספירת הדעת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון]] | [[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון]] | ||
'''ספירת הדעת''' היא ה[[ספירה]] השלישית ב[[עשר הספירות]] והאחרונה מבין | '''ספירת הדעת''' היא ה[[ספירה]] השלישית ב[[עשר הספירות]] והאחרונה מבין שלוש הספירות השייכות לתחום השכל (ספירות [[חכמה]], [[בינה]] ודעת). תפקידה של ספירת הדעת הוא לקבל את התוצר השכלי השלם מ[[ספירת הבינה]] ולגשר על הפער בין העולם השכלי (המוחין) והעולם הרגשי (המידות), כדי שיתעורר הרגש המתבקש מתוך המסקנה השכלית. | ||
מקבילתה של ספירת הדעת ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא כוח הדעת של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת הדעת ה[[רוחניות|רוחנית]], נעשית באמצעות ניתוח כוח הדעת שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. | מקבילתה של ספירת הדעת ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא כוח הדעת של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת הדעת ה[[רוחניות|רוחנית]], נעשית באמצעות ניתוח כוח הדעת שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות [[חכמה]] ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות [[התבוננות]] וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}}. | ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות [[חכמה]] ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות [[התבוננות]] וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'. וככה תרל"ז פרק פה. סה"מ תרנ"ב ע' א.}}. | ||
משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות{{הערה|שם=פג|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}. | משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות{{הערה|שם=פג|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
===בהמה=== | ===בהמה=== | ||
[[בהמה]] אין לה דעת - כלומר, למרות שרואה ושומעת, ואף יש לה הבנה מסויימת - | [[בהמה]] אין לה דעת - כלומר, למרות שרואה ושומעת, ואף יש לה הבנה מסויימת - [[כח המדמה]], אינה יכולה להכיר ולהרגיש את הענין לאמיתתו. | ||
בדומה לכך, הנשמות הנמוכות יותר (של [[עולמות בי"ע]]) נקראות בשם "[[זרע בהמה]]", כי השגתן באלוקות היא רק באופן של חכמה ובינה בלי דעת, היינו מבלי הרגשה אמיתית ויציבה באלוקות. לכן זקוקות נשמות אלו ל[[משה רבינו]] שאמר{{הערה|עקב יא, טו.}} "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", דהיינו שתפקידו להשפיע דעת באלוקות גם לנשמות שמצד עצמן נחשבות לזרע בהמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/74d.htm תורה אור משפטים עד, ד] ואילך.}}. | בדומה לכך, הנשמות הנמוכות יותר (של [[עולמות בי"ע]]) נקראות בשם "[[זרע בהמה]]", כי השגתן באלוקות היא רק באופן של חכמה ובינה בלי דעת, היינו מבלי הרגשה אמיתית ויציבה באלוקות. לכן זקוקות נשמות אלו ל[[משה רבינו]] שאמר{{הערה|עקב יא, טו.}} "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", דהיינו שתפקידו להשפיע דעת באלוקות גם לנשמות שמצד עצמן נחשבות לזרע בהמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/74d.htm תורה אור משפטים עד, ד] ואילך.}}. | ||