יונתן שטייף – הבדלי גרסאות
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יונתן שטייף]] | [[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יונתן שטייף]] | ||
הרב '''יונתן שטייף''' ([[ג' אלול]] [[תרל"ז]]-[[ט' באלול]] [[תשי"ח]]) היה [[דיין]] בבודפשט שב[[הונגריה]] ומה[[פוסק]]ים הבולטים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. | |||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
נולד ב[[ג' אלול]] [[תרל"ז]] | נולד ב[[ג' אלול]] [[תרל"ז]] בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת"ם סופר]]. בשנת [[תרס"ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו"ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע"ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ"ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר. | ||
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד. | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
יוסף יצחק}} | יוסף יצחק}} | ||
בתחילת שנת [[תש"י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש - במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה"ת]], כפי שנהג אז [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים, | בתחילת שנת [[תש"י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש - במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה"ת]], כפי שנהג אז [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר ב[[בריאת העולם]] הראשונית ובריאת החומר ה[[היולי]] וה[[זמן]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770001 איגרת תקמא].}}. על עותקי הספרים שב[[ספריית הרבי]] [[חתימה|חתם]] הרבי את שמו הקדוש: {{ציטוטון|משנ}}{{הערה|[[צדי"ק למלך]] חלק ה' עמוד 124.}}. בתגובה כתב אל הרבי: {{ציטוטון|תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן}}. לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין [[תרי"ג מצוות]], השאלה האם [[בני נח]] הצטוו על ה[[שיתוף]], ועוד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770143 איגרת תקמו].}}. | ||
בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר"י שי' שטייף או הר"ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] עמוד 58.}} | בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר"י שי' שטייף או הר"ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] עמוד 58.}} | ||