ארבע מיתות בית דין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 === שריפה ===
-{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שריפה (אחת מהארבע מיתות בית דין)|שריפה]]}}בין דין היו שורפין (של ידי ששופכין בדין מותך בפיו) את מי שמחוייב שריפה.
+{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שריפה (מיתת בית דין)|שריפה]]}}בין דין היו שורפין (של ידי ששופכין בדין מותך בפיו) את מי שמחוייב שריפה.
-במסכת סנהדרין{{הערה|פרק ארבע מיתות - סנהדרין מט, ב.}} יש מחלוקת בין רבי שמעון והחכמים [[סקילה]] ו[[שריפה (אחת מהארבע מיתות בית דין)|שריפה]] איזה מהן חמורה יותר, והחכמים אומרים שסקילה חמורה.
+במסכת סנהדרין{{הערה|פרק ארבע מיתות - סנהדרין מט, ב.}} יש מחלוקת בין רבי שמעון והחכמים לגבי [[סקילה]] ו[[שריפה (מיתת בית דין)|שריפה]] איזו מהן חמורה יותר. חכמים אומרים שסקילה חמורה.
 === הרג ===
 {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[הרג]]}}בית דין היו הורגים בסייף את מי שמחוייב הרג.
-והיא מיתה קלה יותר מ[[סקילה]] ו[[שריפה (אחת מהארבע מיתות בית דין)|שריפה]].
+והיא מיתה קלה יותר מ[[סקילה]] ו[[שריפה (מיתת בית דין)|שריפה]].
 === חנק ===
-{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חנק]]}}ביץ דין חונקים את מי שמחוייב חנק.
+{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חנק]]}}בית דין חונקים את מי שמחוייב חנק.
 היא המיתה הכי קלה.
 כשאדם התחייב בשני מיתות, בית דין ידונו אותו במיתה הקלה יותר.
+== מדיני המצוה ==
+לפני המיתה אומרים איתו וידוי, ומיתתו היא כפרתו{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין יג, י.}}.
+כל המחוייבי מיתת בית דין, משקין אותם ב[[יין|יין המשכר]] לפני כן בכדי שיטרף דעתו ויוכל לסבול את ייסורי המיתה{{הערה|סנהדרין מג, א.}}.
 == מטעמי המצוה ==
-טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"{{הערה|משלי כט, ד.}}, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה{{הערה|שאלמלא מוראת הדין איש את רעהו חיים בלעו (משנה, אבות ג, ב).}}, על כן צונו האל ברוך הוא להמית הרוצח, ובחכמתו ברוך הוא ראה שראוי לענוש אותו במיתת חנק.
+טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"{{הערה|משלי כט, ד.}}, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה{{הערה|שאלמלא מוראת הדין איש את רעהו חיים בלעו (משנה, אבות ג, ב).}}, על כן ציונו האל ברוך הוא להמית הרוצח, ובחכמתו ברוך הוא ראה שראוי לענוש אותו במיתת חנק.
 והדבר מובן גם בדעתנו כי "כאשר עשה, כן יעשה לו"{{הערה|ויקרא כד, יט.}}, והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כחו, וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק  שהיא מיתה ממהרת, ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב.
@@ שורה 48: / שורה 53: @@
 סיבה נוספת היא כי על פי ה[[סוד]] כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל [[קריאת שמע]] פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א ו[[ציצית]] באות וי"ו ותפלה באות ה"א{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']].}}.
+קבלת ד' מיתות, הוא גם ענין של יין המשכר שנותנים למחייבי מיתת בית דין קודם המיתה, שבעבודת האדם הוא ענין של תשובה במרירות עד שיסיר מחשבתו מעניניו בעולם הזה ומעסקיו{{הערה|[[תורה אור]] מקץ ד"ה ויהי מקץ הא' והב'.}}.
 == ראו גם ==
 * [[כרת]]
 * [[מלקות]]
 * [[שכר ועונש]]
-== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
-<references />
 [[קטגוריה:מצוות]]
-{{DEFAULTSORT:ארבע מיתות בית דין}}
+[[קטגוריה:ארבע מיתות בית דין]]