טעמים נקודות תגין אותיות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 |תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|150px|מרכז]]
 }}
-'''[[טעמי המקרא|טעמים]] [[ניקוד|נקודות]] [[תגים|תגין]] [[אותיות]]''' (ר"ת: טנת"א) הם ארבעת הפרטים השונים בכתיבת [[אותיות]] התורה, והם רומזים לארבעת הבחינות השונות שבכללות סדר ההשתלשלות: טעמים הם בכתר, נקודות בחכמה, תגים בבינה ואותיות בז"א{{הערה|זעיר אנפין ומלכות.}}.
+'''[[טעמי המקרא|טעמים]] [[ניקוד|נקודות]] [[תגים|תגין]] [[אותיות]]''' (ר"ת: טנת"א) הם ארבעת הפרטים השונים בכתיבת [[אותיות]] התורה, והם רומזים לארבעת הבחינות השונות שבכללות סדר ההשתלשלות: טעמים הם ב[[כתר]], נקודות ב[[חכמה]], תגים בבינה ואותיות בז"א{{הערה|[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]].}}.[האותיות המתויגות הן שעטנ"ז ג"ץ]
 ==המקור בקבלה==
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 '''טעמים''' הם הנשמה (כתר), '''נקודות''' הן הרוח (חכמה), '''תגים''' הם הנפש המלובשת בדם (בינה), '''ואותיות''' הן האיברים{{הערה|וכן הוא בפרדס שער האותיות הוא שער כ"ז פ"ג, ובשער הנקודות פ"ו ובשער הטעמים פ"ה.}}.
-האר"י ז"ל מבסס את הביאור על הנאמר בספר יצירה, שהקב"ה ברא את העולם ע"י ל"ב נתיבות חכמה שהן עשר הספירות ועשרים ושתים האותיות. עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח,  צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. המלכות, כאמור לעיל, אינה בדרגת "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}, ועשרים ושתים האותיות נחלקות לשלוש דרגות כלליות: שלוש אימות{{הערה|אמהות לכל האותיות - אמ"ש.}}, שבע כפולות{{הערה|האותיות המקבלות דגש - בג"ד כפר"ת.}}, וי"ב הפשוטות{{הערה|האותיות ה"רגילות": ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק.}}.
+האר"י ז"ל מבסס את הביאור על הנאמר בספר יצירה, שהקב"ה ברא את העולם ע"י ל"ב נתיבות חכמה שהן עשר הספירות ועשרים ושתים האותיות. עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. המלכות, כאמור לעיל, אינה בדרגת "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}, ועשרים ושתים האותיות נחלקות לשלוש דרגות כלליות: שלוש אימות{{הערה|אמהות לכל האותיות - אמ"ש.}}, שבע כפולות{{הערה|האותיות המקבלות דגש - בג"ד כפר"ת.}}, וי"ב הפשוטות{{הערה|האותיות ה"רגילות": ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק.}}.
 ==בתורת החסידות==
 ===טעמים בכתר===
-{{הערה|שם=אוה"ת וארא|אוה"ת וארא ב'תקנח, נח 1328}}שורש הטעמים (זרקא מקף שופר כו') הוא בכתר{{הערה|פרדס שער הטעמים פ"ה. ובמא"א אות ט' סי"ח: טעמים בסוד עתיק וא"א.}} (שהוא אור '''מקיף'''), שלכן אינם משנים את משמעות המילים, שגם אם יש על המילה טעם זרקא או טעם אחר משמעות המילה נשארת כפי שהיא (מה שאין כן הניקוד כן משנה, ועד '''שהופך''' את פירוש המילה, וכמו שע"י הניקוד אנו קורין חֲטָאִים וְלֹא חוֹטְאִים {{הערה|פ"ק דברכות דף יוד ע"א.}})  - מפני שטעמים הוא בחי' שלמעלה מהחכמה. ודבר זה מתבטא בכך שהם ניגון ונעימה - המשכות התענוג עליון (ש'''למעלה''' מהשכל){{הערה|אוה"ת ב'תקעד, דרמ"צ מג־86 וקלג"ד.}}.
+{{הערה|שם=אוה"ת וארא|אוה"ת וארא ב'תקנח, נח 1328}}שורש הטעמים (זרקא מקף שופר כו') הוא בכתר{{הערה|פרדס שער הטעמים פ"ה. ובמא"א אות ט' סי"ח: טעמים בסוד עתיק וא"א.}} (שהוא אור '''מקיף'''), שלכן אינם משנים את משמעות המילים, שגם אם יש על המילה טעם זרקא או טעם אחר משמעות המילה נשארת כפי שהיא (מה שאין כן הניקוד כן משנה, ועד '''שהופך''' את פירוש המילה, וכמו שע"י הניקוד אנו קורין חֲטָאִים וְלֹא חוֹטְאִים {{הערה|פ"ק דברכות דף יוד ע"א.}}) - מפני שטעמים הוא בחי' שלמעלה מהחכמה. ודבר זה מתבטא בכך שהם ניגון ונעימה - המשכות התענוג עליון (ש'''למעלה''' מהשכל){{הערה|אוה"ת ב'תקעד, דרמ"צ מג־86 וקלג"ד.}}.
 ויובן בהקדם הניכר בחוש, שהשכל נמשך מהתענוג{{הערה|שהוא עצם הנפש, ה"למעלה מן השכל" שבנפש.}}: כל אחד רואה בעצמו שכשמשכיל ונופל לו שכל חדש הוא מתמלא תענוג. והטעם לזה, כי ברגע שנמשך השכל מעצמיות הנפש (ששם הוא בחינת התענוג) נמשך יחד איתו גם תענוג. לכן נאמר "אז תתענג '''על''' ה'". הוי' הוא בחינת חכמה{{הערה|כמ"ש בזהר בפרשת בלק "הוי' שירותא דנקודה עילאה".}}, והעונג (שהוא '''על''' הוי'", למעלה משם הוי') הוא למעלה מהחכמה. היינו, שהתענוג נמשך מהכתר שלמעלה מהחכמה {{הערה|סידור עם דא"ח שער השבת, בביאור מאמר הזהר דפ' יתרו דפ"ח בענין סעודות דשבת.}}.
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 והתחלקות זו היא עניין התכללות המידות, וכמו גבורות גשמים )שיורדים '''בגבורה''' טפין טפין - וזהו עיקר '''החסד'''). על כן האותיות נמשכים מבחי' חג"ת: כי התחלקותן היא מצד הגבורה, וצירופן להיות תיבה זהו ע"י החסד{{הערה|וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"ב.}}.
-ובפרטות יותר{{הערה|סידור שער ר"ה אד' שפתי תפתח ובספר יצירה.}} נחלקות כ"ב האותיות עצמן לשלשה קוים: חסד דין ורחמים. שעטנ"ז ג"ץ  הם מבחינת הגבורה, בד"ק חי"ה הן מבחינת התפארת, ואוכ"ל מספר"ת מהחסד.
+ובפרטות יותר{{הערה|סידור שער ר"ה אד' שפתי תפתח ובספר יצירה.}} נחלקות כ"ב האותיות עצמן לשלשה קוים: חסד דין ורחמים. שעטנ"ז ג"ץ הם מבחינת הגבורה, בד"ק חי"ה הן מבחינת התפארת, ואוכ"ל מספר"ת מהחסד.
 הסבר נוסף שמובא לגבי הקשר בין מידות להאותיות הוא, שהאותיות הם כלים{{הערה|תניא ח"ב ספ"ד "הכלים הן הן האותיות".}}. הכלי יש בו ג' בחינות: פנימי אמצעי חיצון, והיא בחינת המידות שכלולות מחג"ת{{הערה|עיין בלקו"ת פי שלח בד"ה ענין הנסכים, ושם פ"א גבי כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב כו' עכ"ה, וכן הוא בפרדס שער האותיות פ"ג.}} נמצא האותיות הם מחג"ת{{הערה|אוה"ת וארא ב'תקעב ג. ועי' חוקת תשסח}}.
@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 רוב התורה שבע"פ לומדת ומסבירה את אותיות התורה שבכתב, ויש בה גם הסברים על כמה מהנקודות והתגים – אבל עניין הטעמים והניגון נמצא אך ורק בתורה שבכתב. והטעם על זה הוא כי תורה שבכתב ושבעל פה הם חכמה ובינה – וכל מה שיש בחכמה יכול להתגלות בבינה. אבל הטעמים '''אינם כתובים''' בתורה (אלא רק "מנגנים" אותם בעל פה) – ורומזים על בחינת הכתר והמקיף '''שלמעלה''' מהחכמה (ולכן לא יכולים להתגלות בבינה – בתורה שבעל פה){{הערה|לקו"ת אמור ד"ה והניף הכהן אותם, הובא והתבאר באוה"ת נ"ך תתקמ"ב-ג.}}.
+{{סתם}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אותיות]]
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
 [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
- [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
+[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
 [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]