רפאל כדיר צבאן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{דמות
 |שם=רבי רפאל כדיר צבאן
-|תמונה=[[קובץ:רפאל כדיר צבאן.JPG|ללא מסגרת|שמאל|250px|כיתוב תמונה]]
+|תמונה=רפאל כדיר צבאן.JPG
 |כינוי=הרב צבאן
 |תיאור=רב בג'רבה וב[[ארץ ישראל]]
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 הרב '''רפאל כדיר צבאן''' היה [[רב]] בעיר בג'רבה שב[[טוניס]] ולאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] שימש כרב בעיר [[נתיבות]] וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן במהלך השנים במשרות תורניות שונות והיה עורכה של הבטאון התורני "הירח". נולד ביום [[א' בטבת]] [[תר"ע]] ונפטר ביום [[ד' בכסלו]] [[תשנ"ה]].
-==קורות חייו==
+==תולדות חיים==
-[[קובץ:רפאל כדיר צבאן בתקופת רבנותו בג'רבה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צבאן בתקופת כהונתו כרב בג'רבה]]
+[[קובץ:רפאל כדיר צבאן בתקופת רבנותו בג'רבה.JPG|ממוזער|הרב צבאן בתקופת כהונתו כרב בג'רבה]]
 הרב רפאל כדיר צבאן נולד ביום [[א' בטבת]] שנת [[תר"ע]] בעיר ג'רבא שבדרום טוניסיה. בצעירותו למד תורה אצל רבני צפון אפריקה, ביניהם; רבי מקיקץ שלי (בעל "מדרשו של שם") ורבו המובהק - רבי רחמים חי חויתה הכהן (בעל "שמחת כהן"). כמו כן, היה ידיד נעורים של הרב מצליח מזוז (בעל "איש מצליח"). בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן עשרים שנה, כבר שימש כדיין בעיר הולדתו. כעבור שנתיים, בשנת [[תרצ"ב]], מונה לראש מתיבתא ובשנת [[תרצ"ט]] התמנה כחבר בבית הדין. בשנת [[תש"ח]] החל לערוך ירחון תורני בשם "הירח", בו כתבו גדולי תלמידי החכמים בטוניסיה. בשנת [[תשי"א]] התמנה לרב העיר מדנין. בנוסף לתפקידיו הרבנים, היה גם נציגה הרשמי של הקהילה בפני המוסדות הממשלתיים בג'רבא ועמד בראש מוסדות צבור שונים של תורה וחסד, כגון: ישיבת "אור תורה", "ביקור חולים", "מתן בסתר", "ועד בתי הכנסת" ועוד.
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של הרבי, שלח הרב צבאן מדברי תורתו על מנת להדפיסם בספר "שער הדרום" שהוקדש לרבי. בהקדמה לדברי התורה, מברך הרב צבאן את הרבי וכותב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת הדיוט לכבוד האדמו"ר המפורסם מליובאוויטש שליט"א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן.}}
-ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] נערך כינוס [[הקהל]] יחד [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. היה זה גם בימי ה"שבעה" של הרבי על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרב צבאן כתב מכתב לכינוס בו הוא גם מנחם את הרבי: {{ציטוטון|וכזאת עושה רבנו אדמו"ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרושה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה'. ולהבדיל בין החיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בגן עדן העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה' דיבר, ויהי רצון שה' יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט"א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב.}}
+ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] נערך כינוס [[הקהל]] יחד [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. היה זה גם בימי ה"שבעה" של הרבי על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרב צבאן כתב מכתב לכינוס בו הוא גם מנחם את הרבי: {{ציטוטון|וכזאת עושה רבנו אדמו"ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרושה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה'. ולהבדיל בין החיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בוודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בגן עדן העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה' דיבר, ויהי רצון שה' יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט"א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב.}}
 בשנת [[תשנ"ב]] נפגש הרב צבאן עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב יעקב סנגאווי והם הגישו לו את [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בהתאם לסימני הרמב"ם. כשראה זאת הרב צבאן, הוא דיבר על גדלותו של הרבי ועל כך שהוא הוא המתאים להיות הגואל ובידים רועדות חתם על הפסק דין.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:רבנים]]
+[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]