רבי משה איסרליש – הבדלי גרסאות

חב"דניק (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''משה בן ישראל איסרלישׂ''' (נולד בסביבות ה'ר"צ{{הערה|לפי הוכחות רבי אפריים זלמן מרגליות, אמנם יש הסוברים שהרמ"א חי 33 שנה ולפי זה אין זה ייתכן}}, נפטר בה'של"ב{{הערה|לפי הנכתב במצבתו ודברי תלמידו רבי דוד גנז בספרו צמח דוד}} או ה'של"ג{{הערה|לפי דברי הט"ז אורח חיים סימן כ'}}). נודע בכינויו '''הרמ"א'''. מגדולי פוסקי אשכנז, ומחבר ה"מפה" - הגהות על השולחן ערוך שלפיהן פוסקים בני אשכנז.
רבי '''משה בן ישראל איסרלישׂ''' (נולד בסביבות ה'ר"צ{{הערה|לפי הוכחות רבי אפריים זלמן מרגליות, אמנם יש הסוברים שהרמ"א חי 33 שנה ולפי זה אין זה ייתכן}}, נפטר בה'של"ב{{הערה|לפי הנכתב במצבתו ודברי תלמידו רבי דוד גנז בספרו צמח דוד}} או ה'של"ג{{הערה|לפי דברי הט"ז אורח חיים סימן כ'}}). נודע בכינויו '''הרמ"א'''. מגדולי פוסקי אשכנז, ומחבר ה"מפה" - הגהות על השולחן ערוך שלפיהן פוסקים בני אשכנז.


==קורות חייו==
==תולדות חיים==
נולד בקז'ימייז' שבדרום [[פולין]] לאביו רבי ישראל, [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'.
נולד ב[[קרקוב]] שבדרום [[פולין]] לאביו רבי ישראל.
 
[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר [[קרקוב]]. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'.


כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה ש[[רבי יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על השולחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים.
כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה ש[[רבי יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על השולחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים.


מנוחתו כבוד בבית העלמין בקרקוב, ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום [[ל"ג בעומר]].
מנוחתו כבוד בבית העלמין ב[[קרקוב]], ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום [[ל"ג בעומר]].


ה[[רבי]] מביא את מאמר החתם סופר: {{ציטוטון|ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א}}{{מקור}}.
ה[[רבי]] מביא את מאמר החתם סופר: {{ציטוטון|ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א}}{{מקור}}.
שורה 21: שורה 23:
* '''[http://www.hebrewbooks.org/9016 תורת חטאת]''' - על דיני איסור והיתר.
* '''[http://www.hebrewbooks.org/9016 תורת חטאת]''' - על דיני איסור והיתר.
* '''דרכי משה''' - חיבור על ספר [[ארבעה טורים]] הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו ב[[בית יוסף]], ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו, ואת הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה{{הערה|שו"ת הרמ"א ל"ח, קל"א}}. ישנו גם "דרכי משה הקצר" שבו קיצרו המדפיסים את ספרו וערכוהו באופן של הגהות על דברי הבית יוסף.
* '''דרכי משה''' - חיבור על ספר [[ארבעה טורים]] הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו ב[[בית יוסף]], ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו, ואת הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה{{הערה|שו"ת הרמ"א ל"ח, קל"א}}. ישנו גם "דרכי משה הקצר" שבו קיצרו המדפיסים את ספרו וערכוהו באופן של הגהות על דברי הבית יוסף.
* '''שו"ת הרמ"א''' - תשובותיו בענייני הלכה.
* '''[https://beta.hebrewbooks.org/1204 שו"ת הרמ"א]''' - תשובותיו בענייני הלכה.
* '''מחיר יין''' - פירוש על [[מגילת אסתר]].
* '''[https://beta.hebrewbooks.org/40161 מחיר יין]''' - פירוש על [[מגילת אסתר]].
* '''תורת העולה'''.
* '''תורת העולה'''.


כן חיבר פירוש למסכתות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], לאגדות התלמוד ול[[ספר הזוהר]], שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו.
כן חיבר פירוש למסכתות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], לאגדות התלמוד ול[[ספר הזוהר]], שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו.
{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}