התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
== | ==חסידי חב"ד בצפת== | ||
{{להשלים}} | |||
{{ | |||
==יסוד ישוב חב"ד בחברון== | ==יסוד ישוב חב"ד בחברון== | ||
| שורה 46: | שורה 11: | ||
[[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד. | [[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד. | ||
הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]] | הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]] | ||
{{ | {{הערה|מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד היישוב של [[אנ"ש]] בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.}}. | ||
==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים== | ==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים== | ||
| שורה 58: | שורה 23: | ||
בשנת [[תר"ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם. | בשנת [[תר"ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם. | ||
בשנת [[תרס"ו]] נכתב ההסכם הרביעי והאחרון{{הערה| | בשנת [[תרס"ו]] נכתב ההסכם הרביעי והאחרון{{הערה|מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קריית הארבע היא חברון ת"ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו"ר ומנהיגי כו[ולל] ק"ק הספרדים הי"ו על פי התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ"י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.}} | ||
אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של שתי העדות. | אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של שתי העדות. | ||
| שורה 68: | שורה 30: | ||
בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף. | בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף. | ||
ראש עדת החסידים כתב מכתב אל אדמו"ר הצמח צדק בעקבות כך | ראש עדת החסידים כתב מכתב אל אדמו"ר הצמח צדק בעקבות כך{{הערה|יתבשרו אדונינו משלומינו הטוב ושלום כל אנ"ש שי' כל הכתוב לחיים אחרי רוב הצרות וההרפתקאות שעברו עלינו על ראשינו מים הזידונים בזה הקיץ כמו שהודענו לכ"ק, אך חשש אולי לא הגיע לידי כ"ק ועלינו מוטל הדבר חובה להודיע צערא דרבים ברבים. | ||
{{ | |||
הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו ועל ידי הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה"ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב"ה אשר יד השרים הייתה להצילנו מת"י. גם אנ"ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שעל ידי הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה. | הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו ועל ידי הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה"ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב"ה אשר יד השרים הייתה להצילנו מת"י. גם אנ"ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שעל ידי הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה. | ||
ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}} | ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}} | ||
| שורה 205: | שורה 165: | ||
בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב"ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב"ד בירושלים: | בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב"ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב"ד בירושלים: | ||
{{ | {{הערה|את קול הקורא קול ענות שמעתי וראיתי, את אשר השמיעו איזה אנשים מבאי הארץ בשנים אלו, המכנים א"ע בשם ראשי כולל חב"ד.. להפר דעת קדו"ע ופקודתו אשר ביד הרד"ת יריצו נדבותים לקודש.. שישלחו המנדבים בעם כסף תרומתם לידם, להשתרר בחזקה על צאן קדשים, ואנחנו יושבי עמק הבכא עמק חברון כארבע מאות נפשות נבקש לחמינו מידם.}} | ||
בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת [[תרס"ה]] וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון: | בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת [[תרס"ה]] וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון: | ||
{{ | {{הערה|בשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון, ומשם יצאה השפע לירושלים ת"ו.. והנה עה"ק חברון ת"ו אשר עד לפני איזה שנים הייתה נקי' וברורה מכל תערובות פסולת. בשנים האחרונות נמצא גם בה סיגים ופסולת, אם כי עד עתה ת"ל עלה בידי היראים ובראשם הרב והממונים לבלי להניח להטות לב בני הנעורים ולעבירם ח"ו מדרך התורה והמצוה, ויעזור להם השי"ת על להבא שלא יבא דבר תועבה למחנם הק' בזכות האבות הק' הקבורים בה.. | ||
ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון. | ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון. | ||
| שורה 229: | שורה 189: | ||
==אגודת חסידי חב"ד== | ==אגודת חסידי חב"ד== | ||
{{ערך מורחב|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש}} | {{ערך מורחב|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש}} | ||
בקיץ [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה | בקיץ [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה | ||
{{ | {{הערה|נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב"ד באה"ק ת"ו, במטרה עקרית לעורר את ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים. | ||
בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ"ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב"ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני. | בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ"ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב"ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני. | ||
המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד באה"ק תובב"א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב"ד שבאה"ק תובב"א. | המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד באה"ק תובב"א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב"ד שבאה"ק תובב"א. | ||
| שורה 236: | שורה 196: | ||
ובזה הנני ממלא את ידי ידידי עוז הרב וו"ח אי"א מוה"ר שאול דוב זי' זיסלין, וו"ח אי"א מוה"ר משה שי' גורארי', וו"ח אי"א מוה"ר חיים יוסף שי' ראזענבלום, ומטיל עליהם להיות חברי ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה"ק ת"ו למטרה האמורה.}} | ובזה הנני ממלא את ידי ידידי עוז הרב וו"ח אי"א מוה"ר שאול דוב זי' זיסלין, וו"ח אי"א מוה"ר משה שי' גורארי', וו"ח אי"א מוה"ר חיים יוסף שי' ראזענבלום, ומטיל עליהם להיות חברי ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה"ק ת"ו למטרה האמורה.}} | ||
בהמשך המכתב כותב אדמו"ר הריי"צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות | בהמשך המכתב כותב אדמו"ר הריי"צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות | ||
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=במכתבי לחברי ועד המיסד, מי"ט תמוז תש"א, כתבתי סעיף מיוחד אשר כל אגודה ואגודה צריכה להשתדל להכניס לאגודתם את כל גזע חסידי חב"ד וכו' ובסעיף זה כונתי רצוי' למצוא ענין ותכן לכל מי שמגזע חב"ד מוצאו אף שנתרחק מאד ר"ל לא רק מעניני חב"ד אלא ח"ו מעניני קיום מצות מעשיות. | {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=במכתבי לחברי ועד המיסד, מי"ט תמוז תש"א, כתבתי סעיף מיוחד אשר כל אגודה ואגודה צריכה להשתדל להכניס לאגודתם את כל גזע חסידי חב"ד וכו' ובסעיף זה כונתי רצוי' למצוא ענין ותכן לכל מי שמגזע חב"ד מוצאו אף שנתרחק מאד ר"ל לא רק מעניני חב"ד אלא ח"ו מעניני קיום מצות מעשיות. | ||