התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

{{לעריכה}}

==יסוד ישוב חב"ד בחברון==

[[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד.

==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים==

בשנת [[תר"ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם.

אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של שתי העדות.

בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף.

הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו ועל ידי הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה"ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב"ה אשר יד השרים הייתה להצילנו מת"י. גם אנ"ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שעל ידי הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה.

ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}}

==תמיכת נשיאי חב"ד ביישוב היהודי בחברון==

===חצר רומנו===

בשנת [[תרס"ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד.

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

==היישוב בחב"די בצפת וטבריה==

עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה בצפת בשנת [[תקצ"ז]] ובעקבות פרעות שהיו בגליל, החל משנת [[ת"ר]] עד שנת [[תר"ל]] לא היו בכלל חסידים בערים צפת ו[[טבריה]].

בשנת [[תרס"ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב"ד אולם בסוף דבר זה לא ארע.

==היישוב החבד"י בתל אביב - יפו==

בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב"ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב"ד בירושלים:

בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת [[תרס"ה]] וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון:

ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון.

==אגודת חסידי חב"ד==

{{ערך מורחב|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש}}

בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ"ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב"ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני.

המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד באה"ק תובב"א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב"ד שבאה"ק תובב"א.

ובזה הנני ממלא את ידי ידידי עוז הרב וו"ח אי"א מוה"ר שאול דוב זי' זיסלין, וו"ח אי"א מוה"ר משה שי' גורארי', וו"ח אי"א מוה"ר חיים יוסף שי' ראזענבלום, ומטיל עליהם להיות חברי ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה"ק ת"ו למטרה האמורה.}}

{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=במכתבי לחברי ועד המיסד, מי"ט תמוז תש"א, כתבתי סעיף מיוחד אשר כל אגודה ואגודה צריכה להשתדל להכניס לאגודתם את כל גזע חסידי חב"ד וכו' ובסעיף זה כונתי רצוי' למצוא ענין ותכן לכל מי שמגזע חב"ד מוצאו אף שנתרחק מאד ר"ל לא רק מעניני חב"ד אלא ח"ו מעניני קיום מצות מעשיות.