התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
== | ==חסידי חב"ד בצפת== | ||
{{להשלים}} | |||
{{ | |||
==יסוד ישוב חב"ד בחברון== | ==יסוד ישוב חב"ד בחברון== | ||
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו ב[[חברון]]. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת | בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו ב[[חברון]]. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת תקפ"א, אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון. | ||
ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]]. | ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]]. | ||
| שורה 45: | שורה 11: | ||
[[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד. | [[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד. | ||
הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]] | הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]] | ||
{{הערה|מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד היישוב של [[אנ"ש]] בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.}}. | |||
==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים== | ==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים== | ||
| שורה 56: | שורה 23: | ||
בשנת [[תר"ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם. | בשנת [[תר"ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם. | ||
בשנת [[תרס"ו]] נכתב ההסכם הרביעי והאחרון{{הערה| | בשנת [[תרס"ו]] נכתב ההסכם הרביעי והאחרון{{הערה|מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קריית הארבע היא חברון ת"ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו"ר ומנהיגי כו[ולל] ק"ק הספרדים הי"ו על פי התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ"י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.}} | ||
אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של שתי העדות. | |||
אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של | |||
==פרעות תקצ"ד== | ==פרעות תקצ"ד== | ||
בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף. | בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף. | ||
ראש עדת החסידים כתב מכתב אל אדמו"ר הצמח צדק בעקבות כך | ראש עדת החסידים כתב מכתב אל אדמו"ר הצמח צדק בעקבות כך{{הערה|יתבשרו אדונינו משלומינו הטוב ושלום כל אנ"ש שי' כל הכתוב לחיים אחרי רוב הצרות וההרפתקאות שעברו עלינו על ראשינו מים הזידונים בזה הקיץ כמו שהודענו לכ"ק, אך חשש אולי לא הגיע לידי כ"ק ועלינו מוטל הדבר חובה להודיע צערא דרבים ברבים. | ||
הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו ועל ידי הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה"ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב"ה אשר יד השרים הייתה להצילנו מת"י. גם אנ"ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שעל ידי הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה. | |||
{{ | |||
הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו | |||
ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}} | ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}} | ||
| שורה 101: | שורה 63: | ||
==תמיכת נשיאי חב"ד ביישוב היהודי בחברון== | ==תמיכת נשיאי חב"ד ביישוב היהודי בחברון== | ||
===חצר רומנו=== | ===חצר רומנו=== | ||
בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה | בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה באותה עת בעל ה[[שדי חמד]]. | ||
בשנת [[תרס"ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד. | בשנת [[תרס"ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד. | ||
| שורה 111: | שורה 73: | ||
===ישיבת מגן אבות=== | ===ישיבת מגן אבות=== | ||
{{ערך מורחב|מגן אבות חברון}} | {{ערך מורחב|מגן אבות חברון}} | ||
ישיבת "'''מגן אבות'''" נוסדה בשנת [[תרמ"ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה. | ישיבת "'''מגן אבות'''" נוסדה בשנת [[תרמ"ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה. | ||
בשנת [[תרס"ג]] ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל"[[תומכי תמימים]]". אולם הרבי הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. | בשנת [[תרס"ג]] ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל"[[תומכי תמימים]]". אולם הרבי הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. | ||
| שורה 127: | שורה 89: | ||
בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] גורשו חסידי חב"ד מארץ ישראל. | בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] גורשו חסידי חב"ד מארץ ישראל. | ||
לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] , רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן היישוב החבד"י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ"ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב"דיות בלבד. | לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן היישוב החבד"י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ"ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב"דיות בלבד. | ||
===ביקור אדמו"ר הריי"צ=== | ===ביקור אדמו"ר הריי"צ=== | ||
| שורה 140: | שורה 102: | ||
בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מ[[חברון]] ל[[ירושלים]], בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות. | בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מ[[חברון]] ל[[ירושלים]], בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות. | ||
עוד סיבה להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|"הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע | עוד סיבה להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|"הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים}}. | ||
בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד ב[[ירושלים]], ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי"ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד ב[[ירושלים]], ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי"ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
| שורה 150: | שורה 112: | ||
לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. | לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
התוכנית הראשונה | התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים. | ||
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}. | בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}. | ||
תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. | תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. | ||
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת | הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים. | ||
==היישוב בחב"די בצפת וטבריה== | ==היישוב בחב"די בצפת וטבריה== | ||
בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]] התיישבו רוב חסידי חב"ד ב[[צפת]] ו[[טבריה]] אולם עם ההוראה של [[אדמו"ר האמצעי]] להתיישב ב[[חברון]] עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים. | בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]] התיישבו רוב חסידי חב"ד ב[[צפת]] ו[[טבריה]] אולם עם ההוראה של [[אדמו"ר האמצעי]] להתיישב ב[[חברון]] עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים. | ||
עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה | עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה בצפת בשנת [[תקצ"ז]] ובעקבות פרעות שהיו בגליל, החל משנת [[ת"ר]] עד שנת [[תר"ל]] לא היו בכלל חסידים בערים צפת ו[[טבריה]]. | ||
בשנת [[תר"ל]] הגיעה ל[[צפת]] החסיד [[ישראל | בשנת [[תר"ל]] הגיעה ל[[צפת]] החסיד [[ישראל דוב בער יפה]] וחותנו [[אשר יחזקאל הורביץ]], עם הזמן התרחב הקהילה החבדי"ת, בשנת [[תרנ"ג]] היה בצפת כ-38 נפשות מקהילת חב"ד וב[[טבריה]] 22 נפשות. | ||
בשנת [[תרס"ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב"ד אולם בסוף דבר זה לא ארע. | בשנת [[תרס"ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב"ד אולם בסוף דבר זה לא ארע. | ||
רבי [[ | רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] היה רבה של קהילת חב"ד בצפת בין השנים [[תרס"ט]] עד לשנת [[תרפ"ד]]. | ||
==היישוב החבד"י בתל אביב - יפו== | ==היישוב החבד"י בתל אביב - יפו== | ||
| שורה 178: | שורה 140: | ||
===ישיבת אחי תמימים=== | ===ישיבת אחי תמימים=== | ||
{{ערך מורחב|אחי תמימים תל אביב}} | {{ערך מורחב|אחי תמימים תל אביב}} | ||
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. | '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. | ||
במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב. | במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
| שורה 188: | שורה 150: | ||
==כולל חב"ד== | ==כולל חב"ד== | ||
{{ערך מורחב|כולל חב"ד בארץ הקודש}} | {{ערך מורחב|כולל חב"ד בארץ הקודש}} | ||
מאז ומתמיד | מאז ומתמיד הייתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק. | ||
כך היה בימי [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות | כך היה בימי [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות ארץ הקודש שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה. | ||
אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד | אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שבארץ הקודש - בשנת [[תקס"ה]], וכן במשך תקופת אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שבארץ הקודש בימים ההם. | ||
גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה. | גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה. | ||
| שורה 203: | שורה 165: | ||
בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב"ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב"ד בירושלים: | בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב"ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב"ד בירושלים: | ||
{{ | {{הערה|את קול הקורא קול ענות שמעתי וראיתי, את אשר השמיעו איזה אנשים מבאי הארץ בשנים אלו, המכנים א"ע בשם ראשי כולל חב"ד.. להפר דעת קדו"ע ופקודתו אשר ביד הרד"ת יריצו נדבותים לקודש.. שישלחו המנדבים בעם כסף תרומתם לידם, להשתרר בחזקה על צאן קדשים, ואנחנו יושבי עמק הבכא עמק חברון כארבע מאות נפשות נבקש לחמינו מידם.}} | ||
בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת [[תרס"ה]] וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון: | בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת [[תרס"ה]] וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון: | ||
{{ | {{הערה|בשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון, ומשם יצאה השפע לירושלים ת"ו.. והנה עה"ק חברון ת"ו אשר עד לפני איזה שנים הייתה נקי' וברורה מכל תערובות פסולת. בשנים האחרונות נמצא גם בה סיגים ופסולת, אם כי עד עתה ת"ל עלה בידי היראים ובראשם הרב והממונים לבלי להניח להטות לב בני הנעורים ולעבירם ח"ו מדרך התורה והמצוה, ויעזור להם השי"ת על להבא שלא יבא דבר תועבה למחנם הק' בזכות האבות הק' הקבורים בה.. | ||
ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון. | ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ"מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע וכן אאזמו"ר שצוקללה"ה נ"ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נ"ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע"ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ"ז אין בחברון. | ||
| שורה 212: | שורה 174: | ||
===הסכמים עם כוללים אחרים=== | ===הסכמים עם כוללים אחרים=== | ||
*ב[[י"ט תמוז]] [[תרכ"ח]] נחתם הסכם ראשון בין כולל חב"ד לכולל אשכנז אודות שיתוף פעולה ביניהם{{הערה|נוסח ההסכם {{ציטוטון|בעז"ה מודעה רבה [..]תנו אנחנו החתומים מטה, ראשי ומנהלי ונבחרי כל כוללות פרושים וחסידים וואלין וחב"ד היושבים בארבעת ערי הקדש ירושלים וחברון צפת טבריה ת"ו [בכח] שבידינו מאת כל קהלות כוללות הנ"ל לנהל את כל עניני הכנסות ונדבות אחב"י אשר במדינות ראסיי וסיבירי' וכמבואר במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים כי הזכות הניתן מכבר לכולל רייסין הפרושים דפה עה"ק ירושלם תובב"א, בהכנסת חמשת הערים במדינות סיבירי', ארבעתן מעבר לנהר זאבינקאל, שהם ציטא, ווערחנאודינסק, פעטראווסקיזאוואד, בארגוזין, ועיר אצינסק הסמוכה לטאמסק, אשר כבר נכתב ונחתם כמה פעמים, להיות הכנסותיהם שבעד [האר]ץ הקדושה, לכולל רייסין הנ"ל לבדם, הנה הזכות ההוא עומד הכן בתוקפו וכחו וגבורתו, ועוד ביתר אומץ ויתר שאת ויתר עז, היינו, כי על פי הפשרות הראשונות הנז' היה רשות לשלוחי יתר הכוללות להכנס אל תוך הערים הנ"ל בהיותם בסיבירי' בשליחות כל הכוללים ולעשות נדבה חדשה על אתר בעד כל הכוללים, כי רק הקופות הקבועות או סתם נדבות בלא עת היות שליח מכוללות שמה הוא שייך לכולל רייסין לבדם, אבל כעת נמנינו וגמרנו כולנו בהסכם גו"ש [גמור ושלם] בלי שום אונס והכרח כלל ברצון גו"ש מכולנו בלי שום טוען ומערער כלל, להגדיל כח וזכות כולל רייסין בערים הנ"ל ולסלק ז[כות] כל הכוללים מכל וכל מכל הכנסות הערים הנ"ל אשר בעד ארץ הקדושה ת"ו! הן מאשר יתנו על סת"ם א"י ע"ש רמבעה"נ והן בעד עניים לחלק על דעת [..] הכל יהי' לבני כולל רייסין הנ"ל להם לבדם ואין לשום כולל אחר שום חלק וזכות בהם, ולא יוכלון הכוללים זולת רייסין, לא כולם ולא רובם ולא מקצתם לעשות שום מעשה ותחבולה להביא שום הכנסה משום אחת מהערים הנ"ל, לא | *ב[[י"ט תמוז]] [[תרכ"ח]] נחתם הסכם ראשון בין כולל חב"ד לכולל אשכנז אודות שיתוף פעולה ביניהם{{הערה|נוסח ההסכם {{ציטוטון|בעז"ה מודעה רבה [..]תנו אנחנו החתומים מטה, ראשי ומנהלי ונבחרי כל כוללות פרושים וחסידים וואלין וחב"ד היושבים בארבעת ערי הקדש ירושלים וחברון צפת טבריה ת"ו [בכח] שבידינו מאת כל קהלות כוללות הנ"ל לנהל את כל עניני הכנסות ונדבות אחב"י אשר במדינות ראסיי וסיבירי' וכמבואר במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים כי הזכות הניתן מכבר לכולל רייסין הפרושים דפה עה"ק ירושלם תובב"א, בהכנסת חמשת הערים במדינות סיבירי', ארבעתן מעבר לנהר זאבינקאל, שהם ציטא, ווערחנאודינסק, פעטראווסקיזאוואד, בארגוזין, ועיר אצינסק הסמוכה לטאמסק, אשר כבר נכתב ונחתם כמה פעמים, להיות הכנסותיהם שבעד [האר]ץ הקדושה, לכולל רייסין הנ"ל לבדם, הנה הזכות ההוא עומד הכן בתוקפו וכחו וגבורתו, ועוד ביתר אומץ ויתר שאת ויתר עז, היינו, כי על פי הפשרות הראשונות הנז' היה רשות לשלוחי יתר הכוללות להכנס אל תוך הערים הנ"ל בהיותם בסיבירי' בשליחות כל הכוללים ולעשות נדבה חדשה על אתר בעד כל הכוללים, כי רק הקופות הקבועות או סתם נדבות בלא עת היות שליח מכוללות שמה הוא שייך לכולל רייסין לבדם, אבל כעת נמנינו וגמרנו כולנו בהסכם גו"ש [גמור ושלם] בלי שום אונס והכרח כלל ברצון גו"ש מכולנו בלי שום טוען ומערער כלל, להגדיל כח וזכות כולל רייסין בערים הנ"ל ולסלק ז[כות] כל הכוללים מכל וכל מכל הכנסות הערים הנ"ל אשר בעד ארץ הקדושה ת"ו! הן מאשר יתנו על סת"ם א"י ע"ש רמבעה"נ והן בעד עניים לחלק על דעת [..] הכל יהי' לבני כולל רייסין הנ"ל להם לבדם ואין לשום כולל אחר שום חלק וזכות בהם, ולא יוכלון הכוללים זולת רייסין, לא כולם ולא רובם ולא מקצתם לעשות שום מעשה ותחבולה להביא שום הכנסה משום אחת מהערים הנ"ל, לא על ידי שליח ולא על ידי מכתב, לא מעה"ק ולא מחו"ל כלל וכלל, ועלינו להזהיר לשלוחינו [הס]ובבים במדי' סיבירי' לבל להכנס כלל להערים הנ"ל, כי אין להם דבר שמה, אחרי כי גם נדבות חדשות לא יוכלו לגבות בעדינו. ואם יעשו מי ומי מהם איזה פעולה וישיגו איזה כסף מהערים הנ"ל מוכרחים להשיב את הכסף ההוא ליד ממוני כולל רייסין הנ"ל. [וכ]משפט חמשת הערים הנ"ל כן משפט העיר סמאלענסק וכל ערי מחוזה אשר במדינות ראסיי', אשר רק לכולל רייסין ולא לזולתם שייכות הכנסות [..] לעולם [ומלבד] הערים הנ"ל יד בני כולל רייסין שוה בהכנסות שארי ערי סיבירי' וראסיי' וקאוקאז עם אחיהם כל כוללות הפרושים בלי שום הפרש כלל, כי היתרון שהיה להם גם בהכנסות הנ"ל ע"פ הפשרות הקודמות בטל, ובנסוע שליח מכולל רייסין לעריהם הנ"ל דרך ערי מדינות ראסיי' וסיבירי' לא יגע בשום קופה שבעד א"י ולא יבקש שום נדבה בעד כולל רייסין הנ"ל מכל המדינות השייכות לכל הכוללים יחד, ואם יקח איזה נדבה בעד כולל רייסין מהמדינות ההם, מחוייבים ממוני כולל רייסין להשיב הכסף מיד בבואו, לקופת כל הכוללות. ומכאן מודעה רבה לאחינו יושבי חמשת הערים הנ"ל בסיבירי' אשר לכולל רייסין יחשבו, אשר לא יקבלו שום שליח ושום מכתב משום כולל אחר זולת מכולל רייסין ולא מכל הכוללים יחד, לא מתוככי אה"ק ולא מאיזה עיר ומדינה שבחו"ל, ורק השליח או המכתב אשר יקבלו מיד ממוני כולל רייסין הפרושים דפעה"ק ירושלם ת"ו אליו ישמעון. ולהם לדעת [כי] הכנסות הערים והכפרים סביבותיהם שייכות לכל הכוללים ביחד, ובשלחם כסף אחיהם משארי הערים והכפרים ההם יודיעו ברור במכתבם [למ]מוני כולל רייסין, והם ימסרו הכסף ההוא לקופת כל הכוללות. כן אם בעד חברה בקו"ח וכדומה ישלחו איזה כסף, יודיעו ג"כ במכתבם [כי] הכסף אשר לבקו"ח שותפים בו כל הכוללים (כי כן גם הבא משקלאב ומאהליב בעד בקו"ח מביאים ממוני כולל רייסין את הכסף לקופת בקו"ח מכל הכוללים). ואין יושבי חמשת הערים הנ"ל לשלוח את כספיהם דרך מאהליב ושקלאוו על ידי גזברי כולל רייסין הפרושים דשם, רק [..] לברר אם יש שם איזה כסף [השייך] לכל הכוללים כנ"ל! | ||
ומצוה רבה על אחינו יושבי הערים הנ"ל להתעורר ברחמים מרובים על אחיהם המדוכאים אלה וישמיעו בנדבות ויקבעו קופות להרבות ההכנסות להחיות נפשות רבות בני כולל רייסין הנ"ל הראוים לעזרה בצר להם במצוקות ענים ולחצם הקשה, ומרחמיהם ירוחמו מן הש[מים] ויזכו לראות בנחמת ירושלם בב"א. כל הנ"ל נעשה ונגמר מכולנו הח"מ ראשי הכוללות בהסכם הכל ולהיות התקנה הזאת קבועה וקיימת לעד [..] הח"מ יום ה' י"ט תמוז שנת תרכ"ח ל' פה ירושלם תובב"א}}}} | ומצוה רבה על אחינו יושבי הערים הנ"ל להתעורר ברחמים מרובים על אחיהם המדוכאים אלה וישמיעו בנדבות ויקבעו קופות להרבות ההכנסות להחיות נפשות רבות בני כולל רייסין הנ"ל הראוים לעזרה בצר להם במצוקות ענים ולחצם הקשה, ומרחמיהם ירוחמו מן הש[מים] ויזכו לראות בנחמת ירושלם בב"א. כל הנ"ל נעשה ונגמר מכולנו הח"מ ראשי הכוללות בהסכם הכל ולהיות התקנה הזאת קבועה וקיימת לעד [..] הח"מ יום ה' י"ט תמוז שנת תרכ"ח ל' פה ירושלם תובב"א}}}} | ||
*בשנת [[תרל"ב]] נחתם הסכם עם שאר הכוללים בארץ הקודש{{הערה|נוסח תחילת ההסכם{{ציטוטון|בשם ה' המברך את עמו בשלום | *בשנת [[תרל"ב]] נחתם הסכם עם שאר הכוללים בארץ הקודש{{הערה|נוסח תחילת ההסכם{{ציטוטון|בשם ה' המברך את עמו בשלום | ||
| שורה 227: | שורה 189: | ||
==אגודת חסידי חב"ד== | ==אגודת חסידי חב"ד== | ||
{{ערך מורחב|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש}} | {{ערך מורחב|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש}} | ||
בקיץ [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה | בקיץ [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה | ||
{{ | {{הערה|נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב"ד באה"ק ת"ו, במטרה עקרית לעורר את ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים. | ||
בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ"ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב"ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני. | בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ"ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב"ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני. | ||
המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד באה"ק תובב"א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב"ד שבאה"ק תובב"א. | המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד באה"ק תובב"א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב"ד שבאה"ק תובב"א. | ||
| שורה 234: | שורה 196: | ||
ובזה הנני ממלא את ידי ידידי עוז הרב וו"ח אי"א מוה"ר שאול דוב זי' זיסלין, וו"ח אי"א מוה"ר משה שי' גורארי', וו"ח אי"א מוה"ר חיים יוסף שי' ראזענבלום, ומטיל עליהם להיות חברי ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה"ק ת"ו למטרה האמורה.}} | ובזה הנני ממלא את ידי ידידי עוז הרב וו"ח אי"א מוה"ר שאול דוב זי' זיסלין, וו"ח אי"א מוה"ר משה שי' גורארי', וו"ח אי"א מוה"ר חיים יוסף שי' ראזענבלום, ומטיל עליהם להיות חברי ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה"ק ת"ו למטרה האמורה.}} | ||
בהמשך המכתב כותב אדמו"ר הריי"צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות | בהמשך המכתב כותב אדמו"ר הריי"צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=במכתבי לחברי ועד המיסד, מי"ט תמוז תש"א, כתבתי סעיף מיוחד אשר כל אגודה ואגודה צריכה להשתדל להכניס לאגודתם את כל גזע חסידי חב"ד וכו' ובסעיף זה כונתי רצוי' למצוא ענין ותכן לכל מי שמגזע חב"ד מוצאו אף שנתרחק מאד ר"ל לא רק מעניני חב"ד אלא ח"ו מעניני קיום מצות מעשיות. | ||
אגודת חסידי חב"ד בכל מקום שהיא - עיר, כפר או מושבה - צריכה לחפש אחרי גזע חב"ד מבלי התחשב עם מצבם המוסרי בהוה, כמחפש אחר מטמון, וכשיעלה בידה למצא את מי שהוא - בין איש ובין אשה - שאבותיהם היו מגזע חב"ד, צ"ל יקר וחביב אצלם כמוצא שלל רב. | אגודת חסידי חב"ד בכל מקום שהיא - עיר, כפר או מושבה - צריכה לחפש אחרי גזע חב"ד מבלי התחשב עם מצבם המוסרי בהוה, כמחפש אחר מטמון, וכשיעלה בידה למצא את מי שהוא - בין איש ובין אשה - שאבותיהם היו מגזע חב"ד, צ"ל יקר וחביב אצלם כמוצא שלל רב. | ||
ועד האגודה צריך לחשוב מחשבות רבות באופנים מאופנים שונים איך לקרב את גזע אנ"ש לעודדם ולהחיותם בטל תחי' של קיום מצות מעשיות ולאט לאט יתקרבו בקירוב פנימי כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק עליו ברוח טהרה ובדברים היוצאים מן הלב, כי הנקודה העצמית טהורה היא לעולם ומוכנת תמיד להתעורר לטוב.}} | ועד האגודה צריך לחשוב מחשבות רבות באופנים מאופנים שונים איך לקרב את גזע אנ"ש לעודדם ולהחיותם בטל תחי' של קיום מצות מעשיות ולאט לאט יתקרבו בקירוב פנימי כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק עליו ברוח טהרה ובדברים היוצאים מן הלב, כי הנקודה העצמית טהורה היא לעולם ומוכנת תמיד להתעורר לטוב.}} | ||
| שורה 243: | שורה 205: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm/ תולדות חב"ד בארץ הקודש] | *[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm/ תולדות חב"ד בארץ הקודש] {{ספרייה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:התייסדות קהילות חב"ד|א]] | |||
[[קטגוריה:התייסדות קהילות חב"ד]] | |||