שעשועי המלך בעצמותו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 מקור הביטוי הוא בלשון הפסוק שנאמר על התורה "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת"{{הערה|משלי ח, ל.}}, ובספר [[עמק המלך]] דרוש 'שעשוע המלך' (שמבאר בטעם הדבר שנקרא 'שעשוע', כי תענוג כולל [[רצוא ושוב]], ולכן המילה שעשוע כוללת פעמיים את המילה 'שע', מלשון פניה{{הערה|כמו 'ואל הבל ומנחתו לא שעה'.}}, רצוב ושוב){{הערה|התבאר בלקוטי תורה במדבר יח, ד. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/13/555.htm מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמוד תקנה]. ועוד.}}.
-האדם נברא בדוגמת הקב"ה, ואצל האדם למטה, מבין כוחות הנפש כח התענוג הוא הכח הגבוה והנעלה ביותר, המושרש בעצם הנפש, וכך גם אצל הקב"ה, כח התענוג הוא הוא הנעלה ביותר מבין הכוחות.
+האדם נברא בדוגמת הקב"ה, ואצל האדם למטה, מבין כוחות הנפש כח התענוג הוא הכח הגבוה והנעלה ביותר, המושרש בעצם הנפש, וכך גם אצל הקב"ה כביכול, כח התענוג הוא הוא הנעלה ביותר מבין הכוחות.
 בחינה זו המכונה גם 'תענוג הפשוט', נקראת בלשון הפסוק "כי עמך מקור חיים", והיא ב[[אין ערוך]] לכל שאר התענוגים, ואפילו התענוגים האלוקיים הנעלים ביותר כמו [[גן עדן העליון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/29/164.htm?q=%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות תקע"ז עמוד קסד], ושם, שזהו פירוש הלשון "אין ערוך לך . . בעולם הזה . . לחיי העולם הבא".}}, והיא כלולה בבחינת [[טהירו עילאה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/122a.htm נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א].}}.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 באופן פרטי, ה[[טעמים]] שבתורה נמשכים מהתענוג העליון העצמי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/40/503.htm איתא במדרש תילים, תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמוד תקג]. שם [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/2/8/568.htm עמוד תקסח]. ועוד.}}.
-ההתבוננות בענין זה הוא היסוד ללימוד התורה, כפי שפוסק [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך שלו{{הערה|1=או"ח סמ"ז ס"א.  [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/index.htm התבאר בהרחבה בשיחת יום שמחת תורה תש"כ סי"ב].}}.
+ההתבוננות בענין זה הוא היסוד ללימוד התורה, כפי שפוסק [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך שלו{{הערה|1=או"ח סמ"ז ס"א. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/index.htm התבאר בהרחבה בשיחת יום שמחת תורה תש"כ סי"ב].}}.
 {{הערות שוליים}}