שמות ראש השנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{איחוד|שמות ראש השנה|ראש השנה}}
+ל[[ראש השנה]] ישנם חמישה שמות עיקריים בחג זה.
-ל[[ראש השנה]] חמש שמות, על שם חמש ענינים שבו.
 ==ראש השנה==
@@ שורה 9: / שורה 8: @@
 עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא{{הערה|שם=ביצה}} מן הפסוק{{הערה|שם=תהלים}}: {{ציטוטון|בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא}}. שחג ה[[שמות ראש השנה#כסה|כסה]] הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.
+ולכן אומרים ב[[עשרת ימי תשובה]], בברכת "השיבה שופטינו" שב[[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", שבימים אלו שבימים אלו העיקר הוא המשפט{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תחלת סימן תקפ"ב}}.
+הרבי מסביר{{הערה|דבר מלכות ערב ראש השנה}}, שענין הדין של [[ראש השנה]], הוא דין לטובה. של[[בית דין]] יש מצווה מן התורה{{הערה|דברים ל"ב כ"ה}} {{ציטוטון|והצילו העדה}} - לזכות ולהציל את הנאשם מן האשמות.
+הרבי גם מוסיף, שההצלה הכי גדולה שישנה, היא ההצלה מה[[גלות]] - ל[[גאולה]].
+ולכן (ובמיוחד) היום, שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, העבודה ביום הדין צריכה להציל ולהביא את המשיח.
 ==יום הזכרון==
-על שם הפסוק{{הערה|ויקרא כג כד}}: {{ציטוטון|זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ}}.
+על שם שביום זה, ה' זוכר את היצורים והמעשים.
+בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, [[קידוש]], [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ברכות ה[[הפטרה]]).
+ה[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה|תורת שמואל תר"ם חלק ב ד"ה וזהו אני לדודי}}, שענין הזכרון של ראש השנה, הוא להוריד את ההמשכה של [[בנין המלכות]], שתרד בפועל למטה.
-מהנכתב בפסוק זה: {{ציטוטון|זִכְרוֹן תְּרוּעָה}} במקום {{ציטוטון|יוֹם תְּרוּעָה}}, נלמד בגמרא{{הערה|ראש השנה כט ב}}: שב[[ראש השנה שחל בשבת]], לא [[תקיעת שופר|תוקעים בשופר]], אלא רק מזכירים עליו.
+בזכרון זה יש שני דרגות:
+א. {{ציטוטון|זכור לעבדיך}} - לאלו שעובדים אותך. שזהו כשישראל מקיימים כראוי את עבודתם, בג' אהבות: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (ובכל זאת, צריכים לבקש שה' יזכור, בשביל שתהיה ההמשכה בפועל).
+ב. {{ציטוטון|זכור לאברהם ליצחק וליעקב}} שכאשר לא מעורר אהבות אלו, אז הזכירה היא בזכות [[שלושת הרועים]]. אברהם יצחק ויעקב.
 ==יום תרועה==
@@ שורה 29: / שורה 44: @@
 *פירוש ה[[מצודות]], [[מלבי"ם]], ספורנו, ו[[ספר הזהר]]: הכונה בכסה, הוא לכסא ה[[דין]] (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של [[מדת הגבורה]] הנלחמת ב[[סטרא אחרא]] לאבדה). ועל ידי [[תקיעת שופר]], [[הקב"ה]] קם מכסא דין, ויושב בכסא [[רחמים]]{{הערה|שם=תרסא}}.
 והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא ב[[א']] (כסא), זהו כי [[ראש השנה]] הוא כסא ל[[ה' עילאה]].
@@ שורה 35: / שורה 49: @@
 ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם ה[[צמצום]] של [[ספירת המלכות]].
-וזהו הענין בכסא של שמו של ראש השנה: הכונה ב"כסא" הוא ל[[כלים]] וה[[העלם]] של [[ספירת המלכות]]. שבראש השנה, המלכות מתכסית ונכללת ב[[עצמות]]{{הערה|סה"מ תש"ז ע' 125}}. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי [[תקיעת שופר]] ({{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר}}), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - [[ספירת הבינה]]{{הערה|שם=תרסא}} .
+ובראש השנה, המלכות בעצמה מתכסית ונכללת ב[[עצמות]]{{הערה|סה"מ תש"ז ע' 125, תקעו בחודש תש"א}}. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי [[תקיעת שופר]] ({{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר}}), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - [[ספירת הבינה]]{{הערה|שם=תרסא}} .
-{{הערות שוליים|}}
+{{הערות שוליים}}
 {{ראש השנה|}}
 [[קטגוריה:ראש השנה]]