שמות ראש השנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ל[[ראש השנה]] חמש שמות, על שם חמש ענינים שבו.
+ל[[ראש השנה]] ישנם חמישה שמות עיקריים בחג זה.
 ==ראש השנה==
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==יום הדין==
+נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.
+עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא{{הערה|שם=ביצה}} מן הפסוק{{הערה|שם=תהלים}}: {{ציטוטון|בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא}}. שחג ה[[שמות ראש השנה#כסה|כסה]] הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.
+ולכן אומרים ב[[עשרת ימי תשובה]], בברכת "השיבה שופטינו" שב[[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", שבימים אלו שבימים אלו העיקר הוא המשפט{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תחלת סימן תקפ"ב}}.
+הרבי מסביר{{הערה|דבר מלכות ערב ראש השנה}}, שענין הדין של [[ראש השנה]], הוא דין לטובה. של[[בית דין]] יש מצווה מן התורה{{הערה|דברים ל"ב כ"ה}} {{ציטוטון|והצילו העדה}} - לזכות ולהציל את הנאשם מן האשמות.
+הרבי גם מוסיף, שההצלה הכי גדולה שישנה, היא ההצלה מה[[גלות]] - ל[[גאולה]].
+ולכן (ובמיוחד) היום, שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, העבודה ביום הדין צריכה להציל ולהביא את המשיח.
 ==יום הזכרון==
+על שם שביום זה, ה' זוכר את היצורים והמעשים.
+בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, [[קידוש]], [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ברכות ה[[הפטרה]]).
+ה[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה|תורת שמואל תר"ם חלק ב ד"ה וזהו אני לדודי}}, שענין הזכרון של ראש השנה, הוא להוריד את ההמשכה של [[בנין המלכות]], שתרד בפועל למטה.
+בזכרון זה יש שני דרגות:
+א. {{ציטוטון|זכור לעבדיך}} - לאלו שעובדים אותך. שזהו כשישראל מקיימים כראוי את עבודתם, בג' אהבות: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (ובכל זאת, צריכים לבקש שה' יזכור, בשביל שתהיה ההמשכה בפועל).
+ב. {{ציטוטון|זכור לאברהם ליצחק וליעקב}} שכאשר לא מעורר אהבות אלו, אז הזכירה היא בזכות [[שלושת הרועים]]. אברהם יצחק ויעקב.
 ==יום תרועה==
@@ שורה 14: / שורה 36: @@
 ==כסה==
-שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב{{הערה|[[תהלים פ"א ד]]}}: {{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּ'''כֵּסֶה''' לְיוֹם חַגֵּנוּ}}.
+שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב{{הערה|שם=תהלים|[[תהלים פ"א ד]]}}: {{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּ'''כֵּסֶה''' לְיוֹם חַגֵּנוּ}}.
 ישנם כמה פירושים במלה "כסה":
+*ב[[גמרא]] מובא{{הערה|שם=ביצה|ביצה טו ב}}: שכסה הוא מלשון מכוסה, שראש השנה הוא החג היחיד שחל ב[[ראש חודש]] - זמן שבו הירח מכוסה{{הערה|פירוש זה גם מתאים עם פירוש הזוהר למטה}}.
 *[[פירוש רש"י]]{{הערה|על פסוק זה}}: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק{{הערה|משלי ז כ}}: {{ציטוטון|לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ}}, כלומר ליום המיועד.
-*פירוש הרמ"ע ספורנו ו[[ספר הזהר]]: הכונה בכסה, הוא לכסא ה[[דין]].
+*פירוש ה[[מצודות]], [[מלבי"ם]], ספורנו, ו[[ספר הזהר]]: הכונה בכסה, הוא לכסא ה[[דין]] (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של [[מדת הגבורה]] הנלחמת ב[[סטרא אחרא]] לאבדה). ועל ידי [[תקיעת שופר]], [[הקב"ה]] קם מכסא דין, ויושב בכסא [[רחמים]]{{הערה|שם=תרסא}}.
 והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא ב[[א']] (כסא), זהו כי [[ראש השנה]] הוא כסא ל[[ה' עילאה]].
-ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם [[צמצום]].
+ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם ה[[צמצום]] של [[ספירת המלכות]].
-וזהו הענין בכסא של שמו של ראש השנה: הכונה ב"כסא" הוא ל[[כלים]] וה[[העלם]] של [[ספירת המלכות]] (שהוא ענין ראש השנה), ההכרחים לצורך התהוות העולמות, שבראש השנה.
+ובראש השנה, המלכות בעצמה מתכסית ונכללת ב[[עצמות]]{{הערה|סה"מ תש"ז ע' 125, תקעו בחודש תש"א}}. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי [[תקיעת שופר]] ({{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר}}), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - [[ספירת הבינה]]{{הערה|שם=תרסא}} .
+{{הערות שוליים}}
-{{הערות שוליים|}}
+{{ראש השנה|}}
 [[קטגוריה:ראש השנה]]