שבעים שרים – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "'''שבעים השרים''' הם הממוצע דרכו מחיה האלוקות את כל ארצות הגויים. ==אופן המשכת החיות לחו"ל==..." |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==אופן המשכת החיות לחו"ל== | ==אופן המשכת החיות לחו"ל== | ||
כל{{הערה|תניא אגה"ק כ"ה.}} הנבראים שבעולם הזה (מהזכים ועד הגסים, מהרוחניים ועד הגשמיים, ועד העפר ועד המים שמתחת לעפר) | כל{{הערה|תניא אגה"ק כ"ה.}} הנבראים שבעולם הזה (מהזכים ועד הגסים, מהרוחניים ועד הגשמיים, ועד העפר ועד המים שמתחת לעפר) מקבלים את חיותם מ"מלכות דעשיה"{{הערה|ליתר דיוק, ממלכות דאצילות המתלבשת במלכות דבריאה, המתלבשת במלכות דיצירה, המתלבשת במלכות דעשיה.}}. אלא שאינו דומה האופן בו מחיה המלכות את ארץ הקודש לזה בו היא מחיה את ארצות הגויים. | ||
את ארץ הקודש מחיה המלכות באופן ישיר, ואילו את ארצות הגויים רק ע"י התלבשותה תחילה בשבעים השרים החיצוניים (הממונים על שבעים האומות) - וגם זה לא בהתלבשות ממש, אלא רק שנמשך להם החיות באופן מקיף, מהארה שמאירה עליהם המלכות "מלמעלה". | את ארץ הקודש מחיה המלכות באופן ישיר, ואילו את ארצות הגויים רק ע"י התלבשותה תחילה בשבעים השרים החיצוניים (הממונים על שבעים האומות) - וגם זה לא בהתלבשות ממש, אלא רק שנמשך להם החיות באופן מקיף, מהארה שמאירה עליהם המלכות "מלמעלה". | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בגן עדן העליון דבריאה נהנות הנשמות מהזיו האלקי בעונג נפלא עד אין קץ ושעור, והארה זאת מתמעטת ויורדת בירידות המדריגות מעילה לעילה עד גן עדן התחתון דיצירה, והולכת ומתמעטת עוד עד גן עדן התחתון דעשיה, ומשם יורד האור ומתמעט יותר ויותר עד שבעים השרים דעשיה - שמשפיעים בעולם הזה את התענוגים הגשמיים. | בגן עדן העליון דבריאה נהנות הנשמות מהזיו האלקי בעונג נפלא עד אין קץ ושעור, והארה זאת מתמעטת ויורדת בירידות המדריגות מעילה לעילה עד גן עדן התחתון דיצירה, והולכת ומתמעטת עוד עד גן עדן התחתון דעשיה, ומשם יורד האור ומתמעט יותר ויותר עד שבעים השרים דעשיה - שמשפיעים בעולם הזה את התענוגים הגשמיים. | ||
השפעה זו מהאופנים לשבעים השרים נקראת "שמרי אופנים". והעניין, כי האופנים הם המלאכים העליונים (בעולם העשיה) הנקראים "קרביים" ו"אצטומכא"{{הערה|כמ"ש בר"מ, וכמ"ש וכל קרביי את שם קדשו.}}, והם המבררים את אור השפע האלקי הנשפע מיצירה לעשיה. מן המובחר נעשה חיות ואור עלית בהשגות המלאכים דעשיה, והפסולת נדחה לחוץ - ונקראת "שמרים". ושמרים הוא פסולת שפע עונג העליון, והוא הנמשך לשבעים השרים שלמטה, והוא מקור כל התענוגים הגשמיים (כמו טעמי המתיקות שבמאכלים וכיוצא בזה, ששרשם מפסולת עונג העליון כידוע. | השפעה זו מהאופנים לשבעים השרים נקראת "שמרי אופנים". והעניין, כי האופנים הם המלאכים העליונים (בעולם העשיה) הנקראים "[[קרביים]]" ו"[[אצטומכא]]"{{הערה|כמ"ש בר"מ, וכמ"ש וכל קרביי את שם קדשו.}}, והם המבררים את אור השפע האלקי הנשפע מיצירה לעשיה. מן המובחר נעשה חיות ואור עלית בהשגות המלאכים דעשיה, והפסולת נדחה לחוץ - ונקראת "שמרים". ושמרים הוא פסולת שפע עונג העליון, והוא הנמשך לשבעים השרים שלמטה, והוא מקור כל התענוגים הגשמיים (כמו טעמי המתיקות שבמאכלים וכיוצא בזה, ששרשם מפסולת עונג העליון כידוע. | ||
דהיינו, כשם שתפקיד הקיבה והקרביים הוא לברר את המובחר שבמאכל{{הערה|שנעשה חיות בדם הוא הנפש.}} ולדחות לחוץ את הפסולת (=השמרים), כך המלאכים הנקראים "אופנים" מקבלים את פנימיות העונג האלקי שבעולם העשיה, ואת חיצוניותו דוחים לשבעים השרים (שמקבלים מהאופנים את פסולת העונג, ומהם שרש תענוגי' הגשמיים דעולם הזה) | דהיינו, כשם שתפקיד הקיבה והקרביים הוא לברר את המובחר שבמאכל{{הערה|שנעשה חיות בדם הוא הנפש.}} ולדחות לחוץ את הפסולת (=השמרים), כך המלאכים הנקראים "אופנים" מקבלים את פנימיות העונג האלקי שבעולם העשיה, ואת חיצוניותו דוחים לשבעים השרים (שמקבלים מהאופנים את פסולת העונג, ומהם שרש תענוגי' הגשמיים דעולם הזה) | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ע"י "ותתן טרף לביתה"{{הערה|משלי ל"א ט"ו.}}, היינו, בירור הניצוצות באופן של "טרף", כארי שטורף ואין מציל מידו – שהוא כח [[מידות (התכללות)|הגבורה שבחסד]]. | ע"י "ותתן טרף לביתה"{{הערה|משלי ל"א ט"ו.}}, היינו, בירור הניצוצות באופן של "טרף", כארי שטורף ואין מציל מידו – שהוא כח [[מידות (התכללות)|הגבורה שבחסד]]. | ||
וע"י "ויששכר חמור גרם"{{הערה|בראשית מ"ט י"ד.}} - ע"י עול תורה (ד"בחכמה אתברירו"). היינו בחינת ירידת החכמה לברר ולהבדיל בין טמא לטהור{{הערה|ונקרא "עול" כי הוא משא כבד.}}. | וע"י "ויששכר חמור גרם"{{הערה|בראשית מ"ט י"ד.}} - ע"י עול תורה (ד"[[בחכמה אתברירו]]"). היינו בחינת ירידת החכמה לברר ולהבדיל בין טמא לטהור{{הערה|ונקרא "עול" כי הוא משא כבד.}}. | ||
=ראו גם== | |||
*[[שבעים זקנים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||