16,415
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==ביחס לשאר הספירות== | ==ביחס לשאר הספירות== | ||
בספירת התפארת ישנם שני אופנים, בחינה חיצונית המכונה [[שמים]] ובחינה פנימית המכונה [[רקיע]], חיצוניותה של ספירת התפארת מהוה ממוצע בין ספירת החסד לספירת הגבורה, פנימיותה של ספירת התפארת מהוה בחינה בפני עצמה - בחינת [[קו האמצעי]]. מקורה של חיצוניות התפארת היא ספירת ה[[בינה]] (המכונה) ומקבילה לדרגת שם [[אלוקים]], מצד דרגת שם אלוקים ניתן לכלול גם גבורות ולכן בחינה זו מהוה ממוצע, ומכונה שמים - מלשון שם מים - [[התכללות]] של [[אש]] ו[[מים]]. מקורה של פנימיות התפארת היא ספירת ה[[חכמה]], ומכונה רקיע - מלשון רקע י'. דרגתו של יעקב בדרגת חיצוניות תפארת היא הבחינה בה הוא כולל את מדרגותיהם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], התכללות של הספירות החסד והגבורה, | |||
דרגתו של יעקב בדרגת פנימיות תפארת היא הבחינה בה הוא נמשך מ[[יסוד אבא]], כפי שמרומז בשמו י' עקב - [[י]]' של ספירת החכמה, גם בחינת רקיע - ענינה של פנימיות התפארת מרומזת בשמו, המילה יעקב כוללת את אותיות [[ק]]'[[י]]'[[ע]]' של ה[[מילה]] רקיע והאות [[ר]]' של המילה רקיע מתחלפת באות [[ב]]' ב[[חילופי אותיות]] של [[אי"ק בכ"ר]]{{הערה|שיטת חילופי אותיות זו מובאת בגמרא שבת קד. פסחים ה. רש"י ד"ה חלק.}}{{הערה|ליקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר בראשית ע' קמ, וספר המאמרים תרס"ה ע' נט.}}, בנוסף מבואר שהדרגה הפנימית של ספירת התפארת מקבילה למידת ה[[רחמים]]{{הערה|ראה במקורות שנסמנו בספר 'סדר השתלשלות' פרק תפארת.}}. | |||
בספירת התפארת ישנם שני אופנים, בחינה חיצונית המכונה [[שמים]] ובחינה פנימית המכונה [[רקיע]], חיצוניותה של ספירת התפארת מהוה ממוצע בין ספירת החסד לספירת הגבורה, פנימיותה של ספירת התפארת מהוה בחינה בפני עצמה - בחינת [[קו האמצעי]]. מקורה של חיצוניות התפארת היא ספירת ה[[בינה]] (המכונה) ומקבילה לדרגת שם [[אלוקים]], מצד דרגת שם אלוקים ניתן לכלול גם גבורות ולכן בחינה זו מהוה ממוצע, ומכונה שמים - מלשון שם מים - [[התכללות]] של [[אש]] ו[[מים]]. מקורה של פנימיות התפארת היא ספירת ה[[חכמה]], ומכונה רקיע - מלשון רקע י'{{הערה|ליקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר בראשית ע' קמ, וספר המאמרים תרס"ה ע' נט.}}. | |||
==בעולמות== | ==בעולמות== | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
ענינה של ספירת התפארת ב[[עבודה]] הוא מידת ה[[התפארות]], לפאר את ה' ואת תורתו בכל מיני פאר. | ענינה של ספירת התפארת ב[[עבודה]] הוא מידת ה[[התפארות]], לפאר את ה' ואת תורתו בכל מיני פאר. | ||
אסור לאדם להתפאר ולהתגאות במעלותיו, השורש לפעולת ההתפארות מוסבר על פי פנימיות בהתפשטותה של מידת התפארת בעולם, האדם החוטא בגאוה משתמש במידת התפארת בשימוש של [[קליפה]], הוא אף יכול להתפאר בערמה ולשבח אדם אחר באופן המביא לידי גאוה שלו עצמו, לשבח מישהו אחר ולומר שרק הוא (המתפאר) עקף את דרגתו של האחר. | |||
השימוש הנכון המידת התפארת הוא ההכרה של האדם בהתפשטותה של מידת התפארת וביחד עם זאת שימוש בה לקדושה ולא לקליפה{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ג בביאור הפסוק נאמר "אל יתהלל חכם בחכמתו עשיר בעשרו כ"א בזאת וגו' השכל וידוע אותי"}}. | |||
שימוש בספירת התפארת בעבודה רוחנית הוא פעולת התעוררות יזומה שנוקט האדם ובה מעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. על בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}. | |||
==כינוייה== | ==כינוייה== | ||
*'''גופא''' (הגוף) - על היותה מרכז ה[[מידות]] ועיקרם והיא ממצעת בין שני הידים- "דרועא ימינא" שהוא ספירת החסד, ו"דרועא שמאלא" שהוא ספירת ה[[גבורה]] וממנה יוצאת ההשפעה ל"[[תרין שוקין]]" שהם ספירות [[נצח]] ו[[הוד]]{{הערה|שם=גופא}}. | *'''גופא''' (הגוף) - על היותה מרכז ה[[מידות]] ועיקרם והיא ממצעת בין שני הידים- "דרועא ימינא" שהוא ספירת החסד, ו"דרועא שמאלא" שהוא ספירת ה[[גבורה]] וממנה יוצאת ההשפעה ל"[[תרין שוקין]]" שהם ספירות [[נצח]] ו[[הוד]]{{הערה|שם=גופא}}. | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[לאשתאבא בגופא דמלכא]]}} | |||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספירת התפארת]] | [[קטגוריה:ספירת התפארת]] | ||