לשם יחוד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת=לשם יחוד | |כותרת=לשם יחוד | ||
|רוחב=30% | |רוחב=30% | ||
|תוכן=לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא | |תוכן=לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָּא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''לשם יחוד''' הוא | '''לשם יחוד''' הוא קטע תפילה שעל פי [[תורת הקבלה]] נהוג לאמרו לפני תפילות ומצוות שונות. לפי נוסח חב"ד, אומרים אותו רק פעם אחת ביום, לפני ברכת [[ברוך שאמר]]. ב[[תורת החסידות]] מבוארת משמעותו של הנוסח בהרחבה: על ידי עשיית מצוה, מייחד יהודי את האור האלוקי שלמעלה מהעולם הטמון במצוה (הנרמז בתואר [[קודשא בריך הוא]]), עם האור המאיר לעולם (הנרמז ב[[שכינה|שכינתיה]]). | ||
==תוכנה== | ==תוכנה== | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
'''שכינתיה''' - שכינתו, [[מלכות דאצילות]] הנקראת [[שכינה]] על ששוכנת ומתלבשת, בדרגות תחתונות של [[גבול]] - [[ממלא כל עלמין]]. ובשם הוי"ה, דרגא זו משתייכת לשני האותיות [[ו"ה]] - המשכה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] התחתון. | '''שכינתיה''' - שכינתו, [[מלכות דאצילות]] הנקראת [[שכינה]] על ששוכנת ומתלבשת, בדרגות תחתונות של [[גבול]] - [[ממלא כל עלמין]]. ובשם הוי"ה, דרגא זו משתייכת לשני האותיות [[ו"ה]] - המשכה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] התחתון. | ||
'''יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה''' - שה[[אור]] הבלי גבול של [[אור אין סוף]] - קודשא בריך הוא, יומשך ויתגלה בתוך הגדרים של [[עולם הזה]] ה[[גבול]]י{{הערה|על פי | '''יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה''' - שה[[אור]] הבלי גבול של [[אור אין סוף]] - קודשא בריך הוא, יומשך ויתגלה בתוך הגדרים של [[עולם הזה]] ה[[גבול]]י{{הערה|1=על פי [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14179&st=&pgnum=34&hilite= שער רוח הקודש לרב חיים ויטאל]}}. | ||
==אמירתו== | |||
בשונה מנוסחאות אחרות{{הערה|עדות המזרח ועוד.}}, שנוהגים לומר את ה'לשם יחוד' לפני מצוות רבות, ובשונה מהנאמר בספר קבלה, שיש לומר זאת פני כל מצווה; [[האדמו"ר הזקן]], תיקן ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]], לומר נוסח זה בקצרה, רק קודם ברוך שאמר. | |||
ה[[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ז עמוד קצ"ח}}, שאנחנו אומרים פעם אחת לפני ה[[תפלה]], ויוצאים ידי חובה - לכל מצוות שבמשך היום. | |||
[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/6/1/index.htm ליקוטי שיחות חלק ל"ט, שיחת ראש השנה].}} את הענין: אנחנו לא אומרים לפני כל מצווה ומצווה, מכיון שאין אנו מכונים את הכוונות האלו בכל מצווה. אבל בכל זאת ה[[אדמו"ר הזקן]], תיקן לומר פעם אחת ביום, כי ב[[תפלה]] פעם אחת ביום, מצליחים לכוין זאת. וגם באם לא יודע לכוין, יכול לכוין כוונה כללית, שעל ידי תפלתו יומשכו ההמשכות{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/4/11.htm היום יום י"א אדר א]}}. | |||
[[הרבי]] אומר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], ל"ט, 47}} שאמירת לשם יחוד גורם ל[[יהודי]] שבכל מצווה שהוא עושה יהיה את העניין של "יחוד קוב"ה ושכינתי", אפילו אם הוא לא מצליח להתכוון בייחדו של הקב"ה זה גורם כאילו התכוון ממש{{הערה|[[תניא]], מ"א, נז, ב.}} ודבר זה פועל במשך כל היום כולו. וזוהי גם הסיבה לכך שאומרים את הקטע דווקא בבוקר, ובבוקר גופא בתחילת [[תפילת שחרית]], כדי שזה ישפיע לכמה שיותר זמן. | |||
{{תפילה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||