יוסף קלארמן – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יוסף קלארמן''' ([[תרס"ט]] - [[י"ט טבת]] [[תשמ"ה]]) היה פעיל ציוני, ממנהיגי תנועת | {{אין תמונה}} | ||
'''יוסף קלארמן''' ([[תרס"ט]] - [[י"ט טבת]] [[תשמ"ה]]) היה פעיל ציוני, ממנהיגי תנועת חירות ועיתונאי. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרס"ט]] למשפחה הנמנת על חסידי גור, ונקרא על שם האדמו"ר מגור רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]]. כנער צעיר הוא נמשך אחר תנועת ה[[ציונות]], ונמנה על תומכי הציונות הרוויזיוניסטית, והיה מקרוביו של [[זאב ז'בוטינסקי]] מנהיג התנועה. החל משנת [[תרצ"ד]] כיהן כממלא מקום יושב ראש התנועה ב[[פולין]]. היה סגן יו"ר העיתון היידשי "אונזער וועלט" של התנועה. | נולד בשנת [[תרס"ט]] למשפחה הנמנת על [[חסידי גור]], ונקרא על שם האדמו"ר מגור רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]]. כנער צעיר הוא נמשך אחר תנועת ה[[ציונות]], ונמנה על תומכי הציונות הרוויזיוניסטית, והיה מקרוביו של [[זאב ז'בוטינסקי]] מנהיג התנועה. החל משנת [[תרצ"ד]] כיהן כממלא מקום יושב ראש התנועה ב[[פולין]]. היה סגן יו"ר העיתון היידשי "אונזער וועלט" של התנועה. | ||
בשנת [[ת"ש]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה בתור יו"ר הוועד העליון של ההסתדרות הציונית החדשה. בעת [[מלחמת עולם השנייה]] נשלח ל[[רומניה]] לצורך פעילויות עיתונאיות וציוניות. | בשנת [[ת"ש]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה בתור יו"ר הוועד העליון של ההסתדרות הציונית החדשה. בעת [[מלחמת עולם השנייה]] נשלח ל[[רומניה]] לצורך פעילויות עיתונאיות וציוניות. | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
בשנת [[תשי"ח]] במהלך ביקור שערך ב[[ארצות הברית]], הוא הגיע לבקר את [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] אצלו למשך מספר שעות, שעסקה בנושאים המדיניים. בשנת [[תשי"ט]] הגיע קלארמן ליחידות נוספת אצל הרבי, בה התעניין הרבי בפעולותיה של מפלגת חירות וזיקתה לדת{{הערה|עיתון חרות, [[י"ג סיוון]] [[תשי"ט]], עמ' 3.}}. | בשנת [[תשי"ח]] במהלך ביקור שערך ב[[ארצות הברית]], הוא הגיע לבקר את [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] אצלו למשך מספר שעות, שעסקה בנושאים המדיניים. בשנת [[תשי"ט]] הגיע קלארמן ליחידות נוספת אצל הרבי, בה התעניין הרבי בפעולותיה של מפלגת חירות וזיקתה לדת{{הערה|עיתון חרות, [[י"ג סיוון]] [[תשי"ט]], עמ' 3.}}. | ||
ב[[י"ב סיוון]] [[תשי"ט]] התקיים כינוס ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]. לכנס הגיע יוסף קלארמן מראשי תנועת חירות שסיפר על קשריו הרבים עם [[הרבי]]. כאשר נשאל על ידי הקהל, האם ידוע לו מהי הסיבה שהרבי אינו עולה לארץ ישראל, השיב בשלילה. בתגובה ביקש ממנו הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שבביקורו הבא אצל הרבי יברר זאת. ואכן בביקור שערך יוסף קלארמן לאחר מכן, הוא ציין בפני הרבי את העבודה שהוא לא ביקר בארץ, שהפטיר לו: "כן, יש לי קבלה..."{{הערה|התמים הראשון, עמ' 216 | ב[[י"ב סיוון]] [[תשי"ט]] התקיים כינוס ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]. לכנס הגיע יוסף קלארמן מראשי תנועת חירות שסיפר על קשריו הרבים עם [[הרבי]]. כאשר נשאל על ידי הקהל, האם ידוע לו מהי הסיבה שהרבי אינו עולה לארץ ישראל, השיב בשלילה. בתגובה ביקש ממנו הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שבביקורו הבא אצל הרבי יברר זאת. ואכן בביקור שערך יוסף קלארמן לאחר מכן, הוא ציין בפני הרבי את העבודה שהוא לא ביקר בארץ, שהפטיר לו: "כן, יש לי קבלה..."{{הערה|התמים הראשון, עמ' 216 - 217.}}. | ||
לפני ה[[בחירות]] שנערכו בשנת [[תש"כ]] הורה לו הרבי להפעיל לחץ על השר [[חיים משה שפירא]] שיפעל להקמת [[חזית דתית]]{{הערה|שם=חירות|עיתון חרות, [[כסלו]] [[תשכ"ב]], עמ' 3.}}. | לפני ה[[בחירות]] שנערכו בשנת [[תש"כ]] הורה לו הרבי להפעיל לחץ על השר [[חיים משה שפירא]] שיפעל להקמת [[חזית דתית]]{{הערה|שם=חירות|עיתון חרות, [[כסלו]] [[תשכ"ב]], עמ' 3.}}. | ||
בראיון שנערך עמו בחודש [[כסלו]] [[תשכ"ב]] בעיתון "חירות", סיפר בהרחבה על קשריו עם הרבי ותיאר את דמותו, ובין השאר סיפר שבאחת מפגישותיו עם הרבי, הוא סיפר לרבי על ההתלהבות שיש מצד פשוטי העם כלפי הרבי, והרבי השיב לו ש: "מה אתה מתפלא, הרי גם לך היה רבי!", קלארמן שאל את הרבי האם הוא מתכוון ל[[אדמו"ר]] | בראיון שנערך עמו בחודש [[כסלו]] [[תשכ"ב]] בעיתון "חירות", סיפר בהרחבה על קשריו עם הרבי ותיאר את דמותו, ובין השאר סיפר שבאחת מפגישותיו עם הרבי, הוא סיפר לרבי על ההתלהבות שיש מצד פשוטי העם כלפי הרבי, והרבי השיב לו ש: "מה אתה מתפלא, הרי גם לך היה רבי!", קלארמן שאל את הרבי האם הוא מתכוון ל[[אדמו"ר]] מגור שהיה רבו בנעוריו, אך הרבי השיב לו שהוא מתכוון לזאב ז'בוטינסקי{{הערה|שם=חירות}}. | ||
ב[[כ"ד טבת]] [[תשכ"ג]] נערכה ועידה הארצית של תנועת החירות, הרבי שלח לקלארמן מכתב ברכה לרגל פתיחת הועידה בה ציין את חשיבותו של יום כ"ד טבת כיום | ב[[כ"ד טבת]] [[תשכ"ג]] נערכה ועידה הארצית של תנועת החירות, הרבי שלח לקלארמן מכתב ברכה לרגל פתיחת הועידה בה ציין את חשיבותו של יום [[כ"ד טבת]] כיום הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] והביע את צערו שהוא אינו יכול להשתתף בוועידה. | ||
===ציטוטים על הרבי=== | ===ציטוטים על הרבי=== | ||
*{{ציטוטון|תכונתו העיקרית [של הרבי] היא אהבת ישראל, כל פרט ופרט מישראל חביבים עליו. כאשר מזכירים בפני הרבי שם של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מקפיד בקלה כבחמורה, אין הוא משמיע דופי, אינו מלמד קטיגוריה, | *{{ציטוטון|תכונתו העיקרית [של הרבי] היא אהבת ישראל, כל פרט ופרט מישראל חביבים עליו. כאשר מזכירים בפני הרבי שם של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מקפיד בקלה כבחמורה, אין הוא משמיע דופי, אינו מלמד קטיגוריה, ואדרבה משתדל לקרב אליו}}{{הערה|שם=חירות}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*{{אוצר החכמה|[[שלמה מידנצ'יק]]|יוסף קלורמן|28010}}. | *{{אוצר החכמה|[[שלמה מידנצ'יק]]|יוסף קלורמן|28010}}. | ||