דביקה חשיקה וחפיצה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מקור לשונות האהבה נלמד במדרש{{הערה|שם=מדרש|מדרש רבה וישלח פרשה ז'.}} מפסוקים לגבי אהבתו של הקב"ה לישראל, ולהבדיל- מאהבת שכם לדינה: {{ציטוט|"אמר ריש לקיש בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה, בחשיקה ובחפיצה. '''בדביקה'''- | מקור לשונות האהבה נלמד במדרש{{הערה|שם=מדרש|מדרש רבה וישלח פרשה ז'.}} מפסוקים לגבי אהבתו של הקב"ה לישראל, ולהבדיל- מאהבת שכם לדינה: {{ציטוט|"אמר ריש לקיש בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה, בחשיקה ובחפיצה. '''בדביקה'''- "ואתם הדבקים"{{הערה|דברים ד'.}}, '''בחשיקה'''- "לא מרובכם מכל האומים חשק ה'"{{הערה|דברים ז'.}}, ו'''בחפיצה'''- "ואשרו אתכם כל הגוים"{{הערה|מלאכי ג'.}}. ואנו למדים אותה מפרשה של רשע הזה בדביקה- "ותדבק נפשו"{{הערה|בראשית ל"ד ג'.}}, בחשיקה- "שכם בני חשקה נפשו בבתכם"{{הערה|שם שם ח'.}}, בחפיצה - "כי חפץ בבת יעקב"{{הערה|שם שם י"ט.}}. ר' אבא בר אלישע מוסיף אף תרתין, באהבה ודיבור: '''באהבה''' "אהבתי אתכם"{{הערה|שם א'.}} '''בדיבור''' "דברו על לב ירושלים"{{הערה|ישעיה מ'.}}. ואנו למדים מפרשתו של רשע הזה באהבה- "ויאהב את הנערה"{{הערה|בראשית ל"ד ג.}} בדיבור- "וידבר על לב הנערה"{{הערה|שם.}}}}. | ||
== דרגות האהבה במדרגות הנפש== | == דרגות האהבה במדרגות הנפש== | ||
הזהר{{הערה|בפרשת ואתחנן, רס"ב ב'.}} לומד מהפסוק "רק באבותיך חשק ה'"{{הערה|דברים, ואתחנן, י' ט"ו.}} שאהבת ה' לאבות היא משום שהתמסרו לו בביטול מוחלט "כמרכבה". | הזהר{{הערה|בפרשת ואתחנן, רס"ב ב'.}} לומד מהפסוק "רק באבותיך חשק ה'"{{הערה|דברים, ואתחנן, י' ט"ו.}} שאהבת ה' לאבות היא משום שהתמסרו לו בביטול מוחלט "כמרכבה". הראשית חכמה{{הערה|לרבי אליהו בן משה די וידאש, שער האהבה פרק ג', אות ל"ד ואילך.}} לומד מזה, שמרוב אהבת ה' וחיבתו להם נתן לבניהם נפש, רוח ונשמה, ועל ידי החלקים החשובים האלה שיש לנו ממנו יתברך הוא מתקשר בנו. ומסביר [[אדמו"ר הצ"צ]]{{הערה|אוה"ת נ"ך ח"א עמ' תקכט, וראה באופן אחר בשמות ח"ז עמ' ב'תתי.}}, על פי השל"ה{{הערה|דמ"ט ע"ב.}}, שחמשת הלשונות במדרש{{הערה|שם=מדרש}} (שלושת הלשונות שמביא ריש לקיש: דביקה, חשיקה וחפיצה, ושני הלשונות שמוסיף שם ר' אבא בר אלישע – אהבה ודיבור) הן כנגד ארבע אותיות שם הוי' שבנשמה וקוצו של יו"ד, שהם ה' עליות המלכות ממקומה ועד כתר (ונרמזות בפסוק "הנה ישכיל עבדי, ירום, ונשא, וגבה, מאד"{{הערה|ישעיהו נ"ב י"ג.}}). | ||
'''נפש:''' היא דרגת ה"מלכות" שבנשמה, ונרמזת במילה "דביקות" כי כך זוכה לה האדם. כשהוא דבק באלוקות ואוהב את ה', "שורפת ומכלה" אהבתו את הגשמיות, וע"י זה מאירה בו דרגת ה"נפש". הזוהר {{הערה|בראשית נ"א א'.}} ממשיל זאת לאור הכחול שבנר השורף ומכלה את הפתילה, וע"י זה מאיר הנר באור הלבן{{הערה|וראה על דרך זו באריכות בתניא סוף פרק נ"ג.}}. | '''נפש:''' היא דרגת ה"מלכות" שבנשמה, ונרמזת במילה "דביקות" כי כך זוכה לה האדם. כשהוא דבק באלוקות ואוהב את ה', "שורפת ומכלה" אהבתו את הגשמיות, וע"י זה מאירה בו דרגת ה"נפש". הזוהר {{הערה|בראשית נ"א א'.}} ממשיל זאת לאור הכחול שבנר השורף ומכלה את הפתילה, וע"י זה מאיר הנר באור הלבן{{הערה|וראה על דרך זו באריכות בתניא סוף פרק נ"ג.}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ומשמעות "חפץ" היא רצון פנימי עז, שכל מגמת פניו אחת ואינו מסוגל לחשוב בדבר אחר. וכמו שכתוב בשכם "כי חפץ בבת יעקב ולא אחר הדבר"{{הערה|בראשית ל"ד י"ט.}} – שלא היה לו רצון אחר בעולם אלא רצון זה לבד, וכאילו היה מת באהבתה. | ומשמעות "חפץ" היא רצון פנימי עז, שכל מגמת פניו אחת ואינו מסוגל לחשוב בדבר אחר. וכמו שכתוב בשכם "כי חפץ בבת יעקב ולא אחר הדבר"{{הערה|בראשית ל"ד י"ט.}} – שלא היה לו רצון אחר בעולם אלא רצון זה לבד, וכאילו היה מת באהבתה. | ||
'''חיה''' הוא לנגד האהבה הנקראת "דיבור", כמו שתרגם אונקלוס "לנפש חיה"{{הערה|בראשית ב' ז'.}} – לרוח ממללא{{הערה|אוה"ת שמות ח"ז, ויקהל | '''חיה''' הוא לנגד האהבה הנקראת "דיבור", כמו שתרגם אונקלוס "לנפש חיה"{{הערה|בראשית ב' ז'.}} – לרוח ממללא{{הערה|אוה"ת שמות ח"ז, ויקהל ב'תתי}} | ||
ו'''יחידה''' היא הנקראת "אהבה"{{הערה|שם.}} ("אהבה" סתם, ללא תוספת, על דרך "כל אזוב שיש לו שם לווי פסול. אזוב - זה כשר. אזוב יון, אזוב כוחלית, אזוב רומי, אזוב מדברי – פסול"{{הערה|פרה, פי"א ז'.}}), כמו שהתבאר במדרש{{הערה|מדרש רבה על שיר השירים פרשה ג' אות טו.}} על פסוק "תוכו רצוף אהבה"{{הערה|שיר השירים ג' י'.}}. | ו'''יחידה''' היא הנקראת "אהבה"{{הערה|שם.}} ("אהבה" סתם, ללא תוספת, על דרך "כל אזוב שיש לו שם לווי פסול. אזוב - זה כשר. אזוב יון, אזוב כוחלית, אזוב רומי, אזוב מדברי – פסול"{{הערה|פרה, פי"א ז'.}}), כמו שהתבאר במדרש{{הערה|מדרש רבה על שיר השירים פרשה ג' אות טו.}} על פסוק "תוכו רצוף אהבה"{{הערה|שיר השירים ג' י'.}}. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
==ד' הגוונים שבאור האש== | ==ד' הגוונים שבאור האש== | ||
ד' הלשונות שבפרק ג' בתניא (בחשיקה, וחפיצה, ותשוקה, ונפש שוקקה) הם כנגד ד' הגוונים שבאור האש, כי אהבה היא מיסוד האש שבנפש האלוקית{{הערה|כדאיתא בזהר ויקהל רט"ז א', זהר חדש יתרו ל"ט ב'.}}{{הערה|מובא בשם ר' [[הלל מפאריטש]] ב"חסידות מבוארת" עיונים לחלק א' אות עד.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]] | ||