מאבק יעקב והמלאך: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
 '''מאבק יעקב והמלאך''' היה מאבק שהתקיים בין [[יעקב]] ו'''שרו של [[עשיו]]'''.
 ==רקע==
-יעקב ברח - בהוראת אמו [[רבקה]] - מעשיו אחיו, כי לקח ממנו את הברכות. יעקב למד תורה  [[ארבע עשרה|14]] שנה בישיבת עבר, ולאחר מכן הלך לחרן ללבן דודו, שם [[יעקב ולבן|שהה עמו]] במשך [[עשרים|20]] שנה. לאחר עשרים שנה עזב יעקב את לבן, והתקדם לכיוון [[ארץ ישראל]].
+יעקב ברח - בהוראת אמו [[רבקה]] - מעשיו אחיו, כי לקח ממנו את הברכות. יעקב למד תורה [[ארבע עשרה|14]] שנה בישיבת עבר, ולאחר מכן הלך לחרן ללבן דודו, שם [[יעקב ולבן|שהה עמו]] במשך [[עשרים|20]] שנה. לאחר עשרים שנה עזב יעקב את לבן, והתקדם לכיוון [[ארץ ישראל]].
-באמצע דרכו, הגיעה אליו השמועה שעשיו בא לקראתו עם ארבע מאות [[חייל|אנשים]] במטרה [מלחמה|להלחם]] בו. יעקב נערך: למלחמה, וחצה את משפחתו לשנים כדי שלפחות אחת תינצל; לדורון, ששלח ביד שלוחים מתנות לעשו כדי לפייסו; ול[[תפילה]], התפלל לה' שיצילהו מיד עשו.
+באמצע דרכו, הגיעה אליו השמועה שעשיו בא לקראתו עם ארבע מאות [[חייל|אנשים]] במטרה [[מלחמה|להלחם]] בו. יעקב נערך: למלחמה, וחצה את משפחתו לשנים כדי שלפחות אחת תינצל; לדורון, ששלח ביד שלוחים מתנות לעשו כדי לפייסו; ול[[תפילה]], התפלל לה' שיצילהו מיד עשו.
 ==המאבק==
@@ שורה 16: / שורה 15: @@
 לאחר הברכה, שאל יעקב את המלאך מהו שמו. המלאך אמר לו "למה זה תשאל לשמי?" ובירכו שוב.
-בגלל פציעת המלאך בירך
+בגלל פציעת המלאך בירך יעקב, נהיה יעקב צולע,והתורה מעידה{{הערה|בראשית לב לג}} ש{{ציטוטון|עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה}}. יעקב קרא למקום המאבק "פניאל", כי הוא ראה במקום ההוא את ה' (המלאך) פנים אל פנים - פני המלאך, וניצל ממנו.
+==איסור גיד הנשה==
+[[קובץ:גיד הנשה.png|ממוזער|גיד הנשה.]]
+לזכר הפציעה ביֶרֶך יעקב, ישנה [[מצוות לא תעשה]] שלא לאכול את [[גיד הנשה]] - גיד הנמצא בחלק האחורי של הבהמה, וחלקו האסור הוא מכף הירך ומטה.
+יש לציין, שהציווי לא לאכול את גיד הנשה '''לא היה''' מיד לאחר פציעת יעקב כנראה מהסדר בתורה, אלא ב[[מתן תורה]], ונכתב במקום הפציעה{{הערה|חולין, ז, א.}}. וכן, הסיבה שאין אנו אוכלים את גיד הנשה, איננה כי נפצע יעקב בגיד הנשה, אלא כי כך ציווה ה' במתן תורה{{הערה|פירוש המשניות ל[[הרמב"ם]] סוף פרק ז' דחולין.}}
+הגיד נקרא "גיד הנשה" כי "נשה" מלשון יציאה מהמקום, כפי שקרה לירכו של יעקב כאשר פצע בו המלאך{{הערה|חולין, צ"א, א. {{*}} בראשית רבה ע"ח ו'.}}.
+יש מי שסובר שלעתיד לבוא יתבטל איסור גיד הנשה.{{הערה|שו"ת בניין שלמה לרבי שלמה הכהן מוילנא, הקדמה שניה (חידושים על התורה), פרשת וישלח.}} אך מדברי הרבי עולה שהאיסור ישאר, אלא שיבטא רק עניין חיובי.{{הערה|שיחת כ"ב שבט ה'תשנ"ב (שיחות קודש חלק ב' ע' 656 ואילך. דברי משיח חלק ג' ע' 7 ואילך.}}
 ==בחסידות==
+===שינוי שמו של יעקב===
+המלאך החליף את שם יעקב מ"יעקב" ל"ישראל". כי יעקב מלשון "עקב" - דרגה תחתונה ב[[גוף]]. ואילו ישראל מתייחס למדריגה הכי עליונה. כי ישראל אותיות "לי - [[ראש]]", וגם שהוא נקרא על שם "כי שרית.." מלשון שררה וגדולה.
+הביאור לפי חסידות{{הערה|ליקוטי תורה פינחס, אור התורה בלק. ועוד.}}: יעקב הוא העבודה של ההתעסקות עם המטה ו[[בירור]]ו, ולכן העבודה אצלו היא באופן של עמל ויגיעה תוך תעסקות עם הרע; אבל ישראל, הוא העבודה שלמעלה מהגלבלות ה[[טבע]]. ולכן אצלו לא שייך עמל כנאמר{{הערה|במדבר כג א}}: {{ולא ראה עמל בישראל}}. ולכן שמו נקרא על שם: {{ציטוטון|כי שרית אם אלוקים ועם אנשים ותוכל}} - שישראל הוא למעלה מההגבלות של [[שם אלוקים]] - הגבלות הטבע.
+===גיד הנשה===
+ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/3/index.htm דרך מצותיך שורש מצוות 'גיד הנשה'].}} מבואר השורש של מצווה זו ב[[פנימיות]] הענינים:
+'שרו של עשיו' הנלחם עם יעקב, הוא '''[[עמלק]]''', המנסה למנוע את ההשפעה של האור והחיות האלוקית שלא יאירו ביהודי חס ושלום.
+ההפרעה של עמלק, מגיעה כאשר היהודי נמצא עם הקב"ה ב[[יחוד אחור באחור]] - כאשר האדם עובד את ה' רק על ידי '''מדת ה[[נצח (ספירה)|נצח]]''' שמקיים מצוות רק על ידי שכופה את [[יצר הרע|יצרו]] ואינו מקיימם ברצון פנימי. ואז לעמלק יש יכולת לבוא ולמנוע את ההשפעה. ולכן שרו של עשיו פצע את יעקב '''דוקא בַּיֶרֶךְ''', כי הירך מסמל את מדת הנצח.
+{{ערך מורחב|ערך=[[נבואה#בתורת החסידות|אתר דנבואה]]}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:חומש בראשית]]