דוד שמעון חדד: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[תשט"ו]] - [[י"ד תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מראשוני החסידים ב[[תוניסיה]] ור"מ בישיבה, משלוחי הרבי לבתי הסוהר בארץ הקודש וממייסדי קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]].

נולד בשנת [[תשט"ו]] להוריו ר' ברכיה ומרת מזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך לאי ג'רבה שב[[תוניסיה]].

תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר"מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ולדקדוק.

הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש כשרותי, והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה היין שהכין ר' דוד בביתו.

הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל לגדל זקן. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של הרב פינסון.

בחג הסוכות [[תשל"ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ליחידות.

בשנת [[תשל"ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור בתוניס, בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את תוניס. הוא שאל על כך את הרבי שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.

בתחילה כיהן כמשגיח כשרות במפעל לעופות באזור הצפון.

עיסוקו של הרב חדד היה כרב בבתי סוהר שם פעל וקירב יהודים רבים לתורה ומצוות קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כשליח בבית הסוהר באופן רשמי.

נפטר בערב חג ה[[סוכות]] [[י"ד תשרי]] [[תשפ"א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]].

*הרב ברוך חדד - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].

*הרב מנחם מענדל חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].

*הרב לוי חדד - משלוחי הרבי ל[[נתיבות]].

*הרב חננאל חדד - [[לוד]], משפיע בישיבת [[תות"ל לוד]].

*מרת יהודית, אשת הרב ישראל כהן - [[לוד]].

*מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - [[מגדל העמק]], מחנך בתלמוד תורה חב"ד [[טבריה]].