מרגלי יהושע – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" |
מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|" |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==המאורע== | ==המאורע== | ||
במהלכם | במהלכם{{הערה|ראה רש"י על יהושע ב, א.}} של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[חטא המרגלים]]{{הערה|רד"ק.}}. | ||
המרגלים, אשר חז"ל{{הערה|שם=א|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם. | המרגלים, אשר חז"ל{{הערה|שם=א|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם. | ||