מרגלי יהושע – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==המאורע==
-בסופם של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[חטא המרגלים]]{{הערה|רד"ק.}}.
+במהלכם{{הערה|ראה רש"י על יהושע ב, א.}} של 30 ימי האבל על [[משה רבינו]], שלח [[יהושע בן נון]] שני אנשים בכדי לרגל את יריחו - "מנעולה של ארץ ישראל"{{הערה|שם=יר|ראה במדב"ר פט"ו, טו. תנחומא בהעלותך יו"ד.}}, (שהייתה המקום הקשה ביותר בארץ) - לדעת כיצד אפשר לכובשה, וכן מהו מצב רוחם של אנשי העיר. שליחות זו נעשתה באופן חשאי, בכדי לא להפחיד את בני ישראל מתוצאות הריגול, שלא יארע כמו שארע ב[[חטא המרגלים]]{{הערה|רד"ק.}}.
 המרגלים, אשר חז"ל{{הערה|שם=א|רש"י כאן (ב, ד) בשם מדרש אגדת תנחומא.}} מזהים אותם עם פנחס בן אלעזר הכהן וכלב בן יפונה, יצאו לדרך מחופשים כמוכרי קדרות חרס, ועשו את עצמם כחרשים. בהגיעם לעיר הם פנו לביתה של רחב, אשר הסכימה לארחם.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ==הפטרה==
 {{ערך מורחב|ערך=[[חטא המרגלים]]}}
-על פי מנהג ישראל, כאשר קוראים בתורה את [[פרשת שלח]], מפטירים ב"מרגלי יהושע". ולכאורה לא מובן, כיצד יתכן שלאחרי שמשה שלח מרגלים שנכשלו בשליחות, יכל יהושע לשלוח מרגלים? וכן שהם כלל לא הסתובבו בכל הארץ, אלא רק ביריחו?
+על פי מנהג ישראל, כאשר קוראים בתורה את [[פרשת שלח]], מפטירים ב"מרגלי יהושע". ולכאורה לא מובן, כיצד ייתכן שלאחרי שמשה שלח מרגלים שנכשלו בשליחות, יכל יהושע לשלוח מרגלים? וכן שהם כלל לא הסתובבו בכל הארץ, אלא רק ביריחו?
 ונקודת הביאור בזה: כאשר שולחים אנשים לבדוק עיר קודם כיבושה, הם בודקים 2 דברים: 1. האם העיר כדאית מבחינה פיזית להתיישבות. 2. כיצד אפשר לכובשה בקלות. והמרגלים של משה ושל יהושע השלימו זה את זה.
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 בפנימיות העניינים, הכוונה בשילוח המרגלים (גם של משה) היא - לכבוש את הכוחות והעניינים של הגוף וה[[נפש הבהמית]], ולעשות אותם כלים לאלקות ('[[ארץ ישראל]]'). והחילוק בין שבעת האומות שחיו בארץ לבין יריחו הוא: ששבעת האומות הם כנגד שבעת המידות שבאדם, ועליהן לא שייך ציווי לכובשן, כיוון שזה שייך לצדיקים, כי "לבם (דווקא) ברשותם"{{הערה|ב"ר פל"ד, י. ועוד. וראה תניא פי"ז.}}.
-אבל עניינה של 'יריחו' הוא [[לבושי הנפש]], (כי שמה הוא מלשון 'ריח' שהוא קשור עם הלבושים, כמו שכתוב ב[[זהר]]{{הערה| ח"ג קפו, א – הובא [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51d.htm בלקו"ת שלח נא, ד].}} "בריחא דלבושייכו", והשייכות של הריח הוא לכל הלבושים - מחשבה, דיבור ומעשה{{הערה|הערת [[הרבי]] בד"ה וישלח יהושע, תשל"ו הע' 10.}}). ומכיוון שבירור הלבושים הוא דבר ששייך לעבודת כל אדם - שהרי זוהי עיקר עבודת ה[[בינוני]], לכן היה ציווי ונתינת כח מה' לבירור זה.
+אבל עניינה של 'יריחו' הוא [[לבושי הנפש]], (כי שמה הוא מלשון 'ריח' שהוא קשור עם הלבושים, כמו שכתוב ב[[זהר]]{{הערה|ח"ג קפו, א – הובא [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/51d.htm בלקו"ת שלח נא, ד].}} "בריחא דלבושייכו", והשייכות של הריח הוא לכל הלבושים - מחשבה, דיבור ומעשה{{הערה|הערת [[הרבי]] בד"ה וישלח יהושע, תשל"ו הע' 10.}}). ומכיוון שבירור הלבושים הוא דבר ששייך לעבודת כל אדם - שהרי זוהי עיקר עבודת ה[[בינוני]], לכן היה ציווי ונתינת כח מה' לבירור זה.
 וההוראה מזה היא: להתמקד ב[[עבודת ה'|עבודה]] על בירורם של לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה, וזוהי הדרך לכבוש את שאר ארץ ישראל - הפיכת המידות לקדושה.